​

מה זה דת?

​

הדת היא מערכת מסוימת של אמונה ופולחן. הוא נודע כמערכת מאורגנת של אמונות, טקסים וכללים המשמשים לסגוד לאלוהות או לקבוצת 'אלים'. לעיתים קרובות יש לדתות שונות שמורות דתיות או פולחניות שונות, ולעתים קרובות הן מכילות קוד מוסרי המסדיר את ניהול ענייני האדם.

​

איך נדע איזו דת היא הנכונה?

​

לכתות דתיות שונות יש הבדלים ביניהן, לחלקן הבדלים גדולים כגון הדתות המונותאיסטיות לעומת הדתות הפוליתאיסטיות. דתות אברהם- כלומר האיסלאם,  הנצרות ו  היהדות היא מונותאיסטית ולמרות ההבדלים ביניהן יש להן הרבה במשותף. למרות שלכולנו יש שמות שונים לבוראנו בגלל הבדלי השפה והתקשורת שלנו- חשוב לשאול את השאלה- האם זה אומר שאנחנו סוגדים לאלים שונים או שמדובר באותו אל אוניברסלי שהראה את עצמו בדרכים שונות קבוצה אחרת של אנשים? מהי הדת האמיתית בעיני אלוהים- וכיצד נתקרב לדעת זאת? כיצד נבדיל בין טוב לרע מהידע שקיבלנו, וכיצד אנו עושים זאת  להפריד בין האמת לשקר כאשר כל כך הרבה סתירות קיימות בתוך הידע  עברו מדור לדור ובדרך שבה אנו עוסקים בדת. איך נדע שהדת שאנו מנהלים היא הנכונה או טובה יותר מאחרים? מהן הראיות לכך? האם בעצם עצמנו שאלנו את השאלות וחקרנו את מקור המידע שאנו בוחרים לעקוב אחריו? או שאנו מנהלים את הדת שלנו באופן עיוור?  

​

אין ספק שאם אלוהים הוא בעל האמת, ואם יש רק אמת אחת- אז הוא יכול להראות לנו את הדרך? עד כמה אנו באמת כנים כשאנחנו שואלים אותו- בוראנו- מקור כל הידע והקיום להנחיה וחכמה? או שאנחנו פשוט כלפי חוץ בעיוורון  לתרגל את הטקסים והתרבויות של הדת שלנו מבלי לשים לב ותשומת לב למשמעות הפנימית ולמטרה של כל זה?  

לדת בעידן המודרני הזה יש בדרך כלל 'שם רע'. נראה כי בעולם בו אנו חיים יש כל כך הרבה 'תוויות' שונות של דת, שלכל אחת מהן חלוקות וכתות משלהן. אנו רואים שחלק מהקבוצות הללו מבצעות את מה שהאנושות תחשב כפשעים 'מרושעים' בשם הדת- ומי שאינו יודע לגבי תורת הדת הזו נוטה להאשים את הדת ברע. כאשר האנושות מתחלקת לכתות וקבוצות שונות ואומרת 'אנחנו צודקים ואתה טועה' אנו רואים שהדת יכולה לגרום ל'פילוג 'בין אנשים ולהוביל למלחמה ולהרס חיים תמימים.  

​

נכון שיש הרבה 'דתות' שונות בכל רחבי העולם. אך מכיוון שלדת יש לה 'שם רע' אנשים רבים מסרבים אפילו לחשוב על הרעיון שאולי יש אלוהים, בורא, ישות גבוהה יותר ושהוא בעצם טוב. זה יכול להוביל לקונפליקט בתוך כל אחד מאיתנו ולבריאות לקויה רוחנית, רגשית, נפשית ופיזית. חשוב לחפש ידע וחוכמה והבנה מדוע אנשים עושים דברים רעים בשם הדת- האם להאשים את אלוהים או שנאשים את האנשים? הרבה מפשעי הטרור והפיגועים שקורים בשם אלוהים- הם למעשה תוצאה של 'בורות' ונובעים מה'אגו 'של אנשים ו'תאוות הבצע לשלטון, לשליטה ולקרקע וכסף'.  

​

אנו יכולים גם לשאול את השאלה- מדוע הדתות מתפלגות, מחלקות את האנושות לקבוצות נפרדות, כל אחת שמחה על מה שיש לה ומאמינה שהן צודקות ואחרות טועות? אין ספק שזה רק מוביל להחלשת האנושות, גרימת פילוג וצמצום היכולת של כולנו לחיות בשלום ובהרמוניה ביחד- במיוחד אם יש חוסר סובלנות וכבוד בין הכתות והקבוצות הדתיות?

​

מעניין שלמרות שיש אזכור לקבוצות, לאומים, שבטים שונים בקרב בני אדם, שום דבר בכתבי הקודש לא מצביע על כך שההתחלקות ל"דתות "ו"כתות" שונות היא מה שמשמח את אלוהים. עם זאת, ישנו דגש עצום בשמירה על 'אמונתנו' בו ובחיפוש הדרכתו להראות לנו את הדרך הנכונה, ועידוד לחוקים ולכללים עבור אומות שונות. המסר שאנו מקבלים מהכתובים הוא שהכרזת האמונה שלנו בו תיבחן בכך  חיי העולם וכי רק באמצעות הדיבור וההתנהגות שלנו אנו מאשרים את אמונתנו בו. לכן ה  הכוונה והאמינות של ליבנו ו  פעולות חיוניות בהגדרת ה'דת 'של אלוהים. ככל שאנו רוכשים יותר ידע על מה נכון ונכון מבחינה מוסרית ועל רצונו האלוהי, כך יותר  אחריות האדם מוטל עליו להיות נאמן לידע הזה ו'להיכנע 'לאמתו. אז הבנת האמת של אדם אחד עשויה להיות שונה מזו של האחר- ומסיבה של קבוצות של אנשים שכופים באופן פעיל את גרסת האמת שלהם על אחרים- חילקנו את עצמנו לכתות. אולם ברגע שאנו אומרים 'אני צודק' ו'אתה טועה 'אנו מפסיקים ללמוד. לכל אחד יש את הזכות להאמין ולבחור בגרסה אחת של 'אמת' על פני אחרת, אך הבה נשאל את עצמנו- מהי כנות ליבנו האמיתית העומדת מאחורי עשייה זו? האם באמת מדובר בחיפוש אחר האמת? או שמדובר על 'זכייה בוויכוח? כי אלוהים מעודד את כולנו בכתבי הקודש שנשלחו לאומות שונות בינינו לחפש חוכמה, אמת, צדק ולהיות צדיקים בדרכינו על ידי פעולה בלתי אנוכית, חיבוק היחסים בינינו לבינו, ובין זה לזה ביצירתו ב חסד אוהב. על ידי חלוקת עצמנו ווויכוח ונאבק וניסיון להשיג כוח וניצחון בשם הדת- האם איננו יוצאים נגד עצמנו כאנושיות ומסיחים את דעתנו מהמסר האמיתי? האם לא עלינו כאומות שונות לעזור אחד לשני במצוותיו, לעודד אחד את השני להיות צדקה וחביבים יותר וסלחנים ולתת לאלוהים לשפוט בינינו במקום להעביר שיפוט וביקורת ובמקום להתווכח על  ההבדלים בינינו?  

​

במה שרבים מאמינים שהם ספרי האלוהים- בני אדם מתוארים כ'עצים '.- לתלמידיו או למשרתיו האמיתיים יש שורשים חזקים אשר מבוססים היטב ונושאים פרי טוב בשפע. אלה המפסיקים לשאת פירות מנותקים ונהרסים .. אנו יכולים להסתכל גם על האנושות כשלם כעץ בכך שאנו מגיעים מגזע אחד, שנחלק לענפים רבים שבעצמם התחלקו לקנים קטנים יותר. אז אפילו איך שהאנושות התחלקה- נוכל לומר שגם זה חלק מהרצון האלוהי שלו ושאולי זה משהו שהוא "הרשה" לקרות. כולנו באים ממקור חיים אחד, ואינם אלא כלי אורו ויצירתו.  

​

למי שקורא לעצמו מאמינים מתוך כוונה כנה לרצות את אלוהים ולחפש אמת צדק ואהבה - תנו לנו להזמין אחד את השני לעשות טוב בשם אלוהים, ולא רע בשם הדת. בואו כולנו ניקח אחריות אינדיבידואלית למלכות, ונשפר את עצמנו כאנושות, ונחפש ידע ותבונה על מה הדת שלנו מלמדת- מה היא באמת מזמינה- אמונה, שלום, אהבה, אמת, סובלנות, כבוד, סליחה, ענווה, הכרת תודה, אדיבות, חמלה, צדק והגינות לכל האנשים, אמונה, צניעות ותרגול מה שאנו מטיפים לו. פנה כולנו אל בוראנו להדרכה לחכמה, ונזמין אחרים לעשות זאת. הבה נניח את נשקנו והגנותינו, ונפסיק להאשים זה את זה, להפסיק לגרום לשחיתות ולדיכוי בשם הצדק והשלום, ובמקום זאת להתפלל לשלום ואחדות והכוונה ורחמים.  

​

בואו נשאל כל אחד את עצמנו ואת הנתיבים שבחרנו ללכת. מדוע תיארנו את עצמנו 'מוסלמים' או 'יהודים' או 'נוצרים' או 'הינדים' או 'בודהיסטים'- האם אנו בכלל יודעים על האחריות שאנו לוקחים על עצמנו בכך שאנו קוראים לעצמנו כך? האם אנו נאמנים לתווית האם אנו באמת מאמינים שזה מה שאלוהים רוצה מאיתנו? או שמא אנו פשוט נוהגים בדרכי אבותינו ואבותינו מבלי לשאול שאלות ובלי באמת לחפש את האמת? האם אנו נאמנים לעצמנו על ידי תרגול דת אחת או שאנו חיים את חיינו על פי מה שאחרים מצפים מאיתנו? פעולותינו ידברו בקול רם ביותר. למשל סביר שיהודי שעוקב אחר עשרת הדיברות וזה נותן להם שקט פנימי הוא נאמן לעצמו. סביר להניח כי נוצרי שאוהב ~ את אלוהים בכל ליבו ונפשו ומתייחס לאחרים כיצד הם רוצים שיתייחסו אליהם ומנסה לחיות חיי הקרבה עצמית ואהבה וסליחה וחסד- באמת מאמין במסר של ישו; זה סביר להניח שהוא מוסלמי העוסק בחמשת עמודי התווך של האיסלאם ומקבל שהתורה והבשורה ותהילים של דוד ומשלי שניתנו לשלמה הם גם כתבי הקודש מאלוהים וגם הקוראן הקדוש- באמת ראוי לתואר זה.  

​

תנו לנו להזמין אחד את השני לטהר את הכוונה בליבנו. לב אמיתי- כאלו שאומרים מה שהם מאמינים, שפועלים לפי מה שהם אומרים. הבורות נסלחת יותר בעיני האנושות ובדרכו של אלוהים, מאשר הרוע הנעשה תוך ידיעה שהוא לא בסדר. אז כולנו נכבד אחד את השני על כך שיש לנו לב כנה- כי על בסיס זה אנו יכולים לבנות יחסים בינינו למרות ההבדלים בינינו- כשיש לנו יושר, יש לנו אמון, וכשיש לנו אמון- נוכל לעבוד יחד, לעזור אחד לשני. ולהתאחד בחסד אוהב למרות קבלתנו שכולנו נמצאים במסעות האישיים שלנו ושהאל בסופו של דבר ישפוט את כולנו על פי הכוונות והמעשים שלנו.  

​

תנו לנו להזמין לחפש אמת ולהפריד אותה משקר- יחד. ככל שאנו מדברים אחד עם השני, לומדים זה מזה, כך אנו מבינים יותר את נקודות המבט השונות להבנת האמת שלנו. היכן שאנו מוצאים סתירה, אנו יודעים שחייבת להיות שקר- תן לזה להיות המדריך שלנו לעזור לנו להבחין במה שאלוהים באמת מבקש מאתנו. אם כולנו הפנו את פנינו לחיפוש האמת תוך ניסיון לשפר את עצמנו כבני אדם, ואם כולנו נפנה לאותו אל להדרכה בלב כנה ונבקש ממנו לעשות שלום בינינו, בזמן שעזרנו זה לזה באופן אנושי באופן פעיל. כישות אחת הוא יאחד את ליבנו בחסד אוהב, חמלה ואמונה. זה בסדר שכולנו נהיה שונים, בעלי תסרוקות שונות, צבעים, צורות וגדלים שונים, בין אם נקבה או זכר, מדברים שפות שונות ובעלי תרבויות ורקעים שונים- אם משהו מגוון הוא דבר יפה- כמה משעמם זה יהיה אם כולנו היינו אותו דבר, היו לנו אותם כישרונות, דיברנו באותו אופן, היו בעלי אותה אישיות- למה לא לחבק אחד את השני ולשבח את אלוהים על השונות והגיוון ביצירה שלנו תוך זכירה שכולנו מאותה נשמה- כולנו שונים, אך כולנו מאותו מקור. לו אנו שייכים ואליו אנו חוזרים.  

​

הגיע הזמן לקחת אחריות

​

מה שאנו רואים שקורה הוא שאנשים ברחבי העולם מגבשים דעות כלליות על קבוצה של אנשים הנוהגים דת או תרבות מסוימת על סמך פעולותיהם של כמה מאותם אנשים. הדבר מוביל לגזענות ופשיזם וגורם לפילוג נוסף. לדוגמא אנו רואים פשעי שנאה המתרחשים בעולם נגד יהודים ומוסלמים ונוצרים בכל רחבי העולם בגלל מעשיהם של כמה מהאנשים הבורים או המושחתים שמתחבאים מאחורי אותם תוויות- ומבצעים פשעים מרושעים בשם הדת. זוהי אחריותם של מי שקוראים לעצמם מוסלמים, יהודים ונוצרים לחפש ידע וחוכמה אודות תורת הספר שלהם ולנסות להוות מודלים לחיקוי עבור התווית שלהם שהם בוחרים לקרוא לעצמם- וככל שאנו מחפשים יותר ידע וחכמה. כתבי הקודש- ככל שאנו רואים שהאמונות האברהם כולן מעודדות טוב- הן מעודדות צדק,  חסד, כבוד, אהבה, חמלה, סליחה, כבוד, צדק וכל המושגים ההומניטריים שעליהם מבוססת צדקה זו. עשרת הדיברות ושבע מצוות נחיים בלבד אוסרות רצח וגניבה ושקר וכל השחיתות והדיכוי  זה נגרם לעתים קרובות כתוצאה מאלה שבוחרים לעשות רע בשם הדת.  

​

בואו גם להזמין אחרים שאין להם תוויות דתיות לקחת אחריות עלינו להתקרב לשלום עולמי ולחיות בהרמוניה אחד עם השני. עלינו להימנע מגזענות, עלינו להימנע משיפוט של קבוצה שלמה על סמך מנהגיהם של כמה מהם, וכולנו חייבים לחפש צדק ולהיות הוגנים אחד כלפי השני למרות חילוקי הדעות בינינו לגבי הדת ואמונותינו לפי הסדר שהאנושות תחיה בשלום זה עם זה. אף אחד לא טוב יותר מאף אחד, לא משנה דת גזעו או מוצאו- אלא בצדקנות בעיני אלוהים על פי כתבי הקודש. - בואו כולנו להזמין אחד את השני לכולנו כמיטב יכולתנו לכבד שיש את ההבדלים בינינו, להפסיק לנסות לכפות או לשלוט זה בזה באמצעות תוקפנות לגבי מי צודק ומי טועה. אלה שבאמת יוצרי שלום, אוהבים  זה אל תנסו להניח אחד את השני וללעוג אחד לשני ולקרוא אחד לשני בכינויים- זה מוביל לתגובה מהקבוצה השנייה וזה מוביל לקונפליקטים וויכוחים ונקמה. הבה נשקף- מה אלוהים היה רוצה שנעשה? כתבי הקודש מלמדים אותנו שעדיף להיות סבלניים אחד כלפי השני, לכבד זה את זה, ללמוד זה מזה, לחיות יחד בשלום ובהרמוניה וכאנושיות אחת. איננו חייבים להסכים זה עם זה או להיאלץ ללכת על דת או דרך שאיננו מאמינים שהם צודקים- אך אלוהים מעודד אותנו לומר "אלי הדת שלי, לך הדת שלך ו"שלום עם אתה "" והתרחק מאלה שלדעתנו אינם יודעים. אבל הוא מעודד אותנו להתנהג זה בזה תמיד בצדק ובהגינות, למרות חילוקי הדעות בינינו. הוא מעודד אותנו ללמוד זה מזה, ולהיות אדיבים זה לזה למרות חילוקי הדעות או האמונה. הוא מייעץ לנו להזמין לחפש אמת וחוכמה ולדרכיו  עם אופי מוסרי טוב ובעדינות- לא באמצעות ויכוח ותוקפנות. הדרך החזקה ביותר להזמין זה את זה לפנות לאלוהים, היא באמצעות מעשינו ומעשינו. חסדינו- על ידי נתינה ללא ציפייה, כבודנו וסובלנותנו- למרות חילוקי הדעות שלנו, סליחתנו וחנינותנו אחד כלפי השני, חובתנו וחמלתנו שהאנושות מפגינה זה את זה- כל הפעולות הללו מדברות בעד עצמן, המעשים מדברים חזק יותר ממילים. ומגדיל את הסיכוי שנוכל לחיות בשלום ובהרמוניה אחד עם השני, ובאחדות למרות ההבדלים ושוני הדעות שלנו.  

​

אולי דרך שימושית של האנושות להתקדם ולהתקרב להבחין בין אמת לשקר כישות אחת- היא לנסות לצבור יותר ידע על ההבדל בין דת לתרבות. חלק ניכר מהתרגול והתרבות המסורתית התמזגו לתוך הנוהג של 'דת' כך שהוא מצטייר כ'אלוהים 'ללא הוכחות מספקות לכך מתוך כתבי הקודש ורבים ממנו מועברים למעשה דרך' האדם '. על ידי ערבוב דת ו מסורת ולא שמירה על התוויות כנפרדות, אנו גורמים ביודעין להפרדה וחלוקה נוספים ומעודדות בורות נוספת בינינו לבין עצמנו, תוך הצגת דימוי שווא של הדת בשם אלוהים.  

​

תלוי איך אנחנו מסתכלים על זה- הדת יכולה להתחלק- אבל הדת יכולה גם לעזור לנו להתאחד ...

​

​

תנו לנו להזמין חסד אוהב ולחפש אמת יחד- לא משנה מה הדת שלנו, האמונה,  תרבויות או מסורות ... '

​

(כתבים למעלה מבוססים על השתקפויותיו של ד"ר לייל  מכשיר שידור)

​

​

ציטוטים בכתובים על 'דת'.

​

​

'אין שום כפייה מבחינת הדת.' הקוראן 2: 256

​

'באמת! אלה שמאמינים ומי שהם יהודים ונוצרים, וסאבים, מי שמאמין באלוהים וביום האחרון ויעשה מעשים טובים יראו את שכרם עם אדונם, עליהם לא יחשוש, וגם לא יתאבל. '2:62 הקוראן

'לא שקלת כיצד אלוהים מציג דוגמה, [יוצרת] מילה טובה כמו עץ טוב, ששורשו קבוע היטב וענפיו [גבוה] בשמים?' הקוראן 14:24

'אשרי האיש שאינו הולך בעצת הרשעים, אינו עומד בדרכם של חוטאים, ואינו יושב במושב הלגלגנים; אך תענוגו הוא בחוק ה ', ובדינתו הוא מהרהר יום ולילה. הוא כמו עץ הנטוע על ידי זרמי מים המניב את פירותיו בעונתו, ועלו אינו נבול. בכל מה שהוא עושה, הוא משגשג״. תהילים 1: 1-3

'אשרי האדם הבוטח באלוהים, שהאמון הוא ה'. הוא כמו עץ הנטוע על ידי מים, ששולח את שורשיו ליד הנחל, ואינו חושש בבוא החום, כי עליםיו נשארים ירוקים, ואינו חרד בשנת הבצורת, כי אינו מפסיק לשאת פרי . ' ירמיהו יז: 78

'היזהרו מנביאי שקר, שבאים אליכם בבגדי כבשים אך מבפנים הם זאבים ערמומיים. אתה תזהה אותם לפי פירותיהם. האם ענבים נאספים משיחי קוצים, או תאנים מקוצים? לכן, כל עץ בריא נושא פרי טוב, אך העץ החולה נושא פרי רע. עץ בריא אינו יכול לשאת פרי רע, וגם עץ חולה אינו יכול לשאת פרי טוב. כל עץ שאינו נושא פרי טוב נכרת ונזרק לאש. כך תזהה אותם לפי פירותיהם '. מתיו 7: 15-20

״תני פירות בהתאם לתשובה. ואל תתחילו לומר לעצמכם 'יש לנו את אברהם כאבינו'. כי אני אומר לכם, אלוהים מסוגל מתוך האבנים האלה לגדל ילדים לאברהם. אפילו עכשיו הגרזן מונח לשורש העצים. כל עץ אם כן שאינו מניב פרי טוב נכרת ונזרק לאש '. לוקס 3: 8-9

'' אני הגפן האמיתית, ואבי הוא הגורם. כל ענף שבי שאינו נושא פרי הוא לוקח, וכל ענף שנושא פירות הוא גוזם, כדי שיניב יותר פירות. אתה כבר נקי בגלל המילה שדיברתי אליך. הישאר בי, ואני בך. כמו שהענף אינו יכול לשאת פרי מעצמו, אלא אם כן הוא שוכן בגפן, גם אתה לא יכול, אלא אם כן אתה נשאר בי. אני הגפן; אתם הענפים. מי שנשאר בי ואני בו, הוא זה שנושא הרבה פירות, כי חוץ ממני אינך יכול לעשות דבר. אם מישהו לא שוהה בי הוא נזרק כמו ענף וקמול; והענפים נאספים, נזרקים לאש ונשרפים. אם אתה נשאר בי, ודברי נשאבים בך, שאל מה שאתה רוצה, וזה ייעשה עבורך. בכך מתפארת אבי, כי אתה נושא הרבה פירות ולכן אתה מתגלה כתלמידי. כפי שהאב אוהב אותי, כך אהבתי אותך. הישאר באהבה שלי. אם תקיים את מצוותי, אתה תעמוד באהבתי, בדיוק כפי ששמרתי את מצוות אבי ושמר באהבתו.  דברים אלה דיברתי אלייך, כדי ששמחתי תהיה בך ושמחתך תהיה מלאה. "זו מצוותי שתאהבו אחד את השני כפי שאהבתי אתכם. לאהבה גדולה יותר אין אף אחד מזה, שמישהו מוציא את חייו למען חבריו. אתם חברים שלי אם תעשו את מה שאני מצווה עליכם. אני כבר לא קורא לכם משרתים, כי המשרת אינו יודע מה עושה אדוניו; אבל קראתי לכם חברים, על כל מה ששמעתי מאבי הודיעתי לכם. לא בחרת בי, אבל בחרתי בך ומינתי אותך שתלך ותני פירות ושהפירות שלך ישארו, כדי שכל מה שתבקש מהאבא בשמי, הוא ייתן לך אותו. את הדברים האלה אני מצווה עליכם, כדי שתאהבו זה את זה ”'. ג'ון 15

לא! הדת עם אלוהים (היא) הכניעה (לרצונו ולהדרכתו). אלה שקיבלו (בעבר) את כתבי הקודש נבדלו רק לאחר שהגיעה להם ידיעה, תוך עבירה בינם לבין עצמם. מי שלא מאמין לגילויי האל (ימצא זאת) הנה! אלוהים מהיר בחשבון.  '03:19 הקוראן

״אתה לא יכול להדריך את אלה שהיית רוצה, אבל אלוהים מנחה את אלה שהוא רוצה. יש לו את הידע הטוב ביותר של המודרך. ' הקוראן 28:56

אלוהים לא אוסר עליך להיות טוב כלפי מי שלא נלחם בך בדת ולא הוציא אותך מבתיך, או להיות צודק כלפיהם. אלוהים אוהב את הצדיקים״. הקוראן 60: 8

"אלוהים לא אוהב שחיתות"  הקוראן 2: 205

כי אתה הדת שלך, ומבחינתי הדת שלי. " הקוראן 109: 6

'הו האמינו, אל יהי ללעג לעם [אחר]; אולי הם טובים מהם; ואל תתנו לנשים ללעוג לנשים [אחרות]; אולי הם טובים מהם. ואל תעליבו אחד את השני ואל תקראו זה לזה בכינויים [פוגעניים]. עלוב הוא שם של אי ציות על שם אמונתו. ומי שלא חוזר בתשובה - אז אלה הם העוולים '. הקוראן 49:11

'ומשרתי הרחמים ביותר הם אלה שהולכים על פני כדור הארץ בקלות, וכאשר הבורים פונים אליהם [בחומרה], הם אומרים [דברי שלום].' הקוראן 29:63

'כמה מאלה שחילקו את דתם לכיתות שונות אינם עניינך. ענייניהם בידי אלוהים שיראה להם את כל מה שהם עשו '. הקוראן 6: 159

'והיהודים והנוצרים אומרים: אנחנו בני האלוהים ואהוביו. אמור: מדוע הוא אז מקנוס אותך על פגמיך? לא, אתם בני תמותה מקרב אלה שהוא יצר, הוא סולח למי שהוא רוצה וקונה את מי שהוא רוצה; ואלוהים הוא ממלכת השמים והארץ ומה שביניהם, ואליו הביאה בסופו של דבר '. הקוראן 5:18

'ושלחנו אליך את הספר עם האמת, אישרנו את הספר שהיה לפניו והבטחנו לו. אז תשפטו ביניהם לפי מה שאלוהים שלח, ואל תעקבו אחר הגחמות שלהם, כדי לנטוש את האמת שבאה אליכם. לכל אחד מכם קבענו דרך נכונה ודרך פתוחה. אם אלוהים היה רוצה, הוא היה הופך אותך לאומה אחת; אלא שהוא ינסה אותך במה שבא לך. אז קדימה בעבודות טובות; לאלוהים תחזרו, כולם יחד; והוא יספר לך על זה שעליו היית שונה. ' הקוראן 5:48

'[או] מאלה שחילקו את דתם והפכו לכתות, כל סיעה שמחה על מה שיש לה.' הקוראן 30:32

'והם לא התחלקו אלא לאחר שהגיעה אליהם ידיעה - מתוך איבה קנאה בינם לבין עצמם. ואלמלא מילה שקדמה לאדונך [דחיית העונש] עד לזמן מוגדר, היא הייתה נגמרת ביניהם. ואכן, אלה שקיבלו אחריהם ירושה של כתבי הקודש נמצאים, לגביו, בספק מטריד. ' הקוראן 42:14

​

'... באמת אני אומר לך, אם יש לך אמונה קטנה כמו זרע חרדל, תוכל לומר להר הזה,' זוז מכאן לשם ', והוא יזוז. שום דבר לא יהיה בלתי אפשרי עבורך '. מתיו 17:20

'כן, נשמתי, מצאי מנוחה באלוהים; התקווה שלי מגיעה ממנו. באמת הוא הסלע והישועה שלי; הוא המבצר שלי, אני לא אתערער. ישועתי וכבודי תלויים באלוהים; הוא הסלע האדיר שלי, המפלט שלי. סמכו עליו תמיד, אנשים; שפוך אליו את ליבך, כי אלוהים הוא המפלט שלנו '.  תהילים 62: 5-8

'למרות שאבי ואמי עוזבים אותי, יהוה יקבל אותי'. תהילים 27:10

​

'תנו לבוקר להביא לי הודעה על אהבתכם הבלתי פוסקת, כי סמכתי עליכם. הראה לי את הדרך שבה עלי ללכת, כי לך אני מפקיד את חיי. '  תהילים 143: 8

'אבל אני סומך עליך, אדוני; אני אומר, "אתה האלוהים שלי". הזמנים שלי בידיים שלך״.  תהילים 31: 14-15

​

'בידיים שלך אני מחייב את רוחי; הציל אותי, אדוני, אלוהי הנאמן. ' תהילים 37: 3-4

'סמך על ה' ועשה טוב; לשכון בארץ וליהנות מרעה בטוח. תיהנה מה ', והוא ייתן לך את משאלות ליבך'. תהילים 37: 3-4

הוא הרים את מבטו ואמר: "אני רואה אנשים; הם נראים כמו עצים שמסתובבים." מתיו 8:24  

​

'הטה את אוזנך ושמע  דברי החכמים,  ותיישם את ליבך לפי ידיעתי '  משלי כב, יז  

'קרא לעיון,  ולבכות בקול על ההבנה. ' משלי ב': ג  

​

'עשה לעצמך טובה ואהב חוכמה. למד כל מה שאתה יכול, ואז צפה בחייך פורחים ומשגשגים! ' משלי יט: ח  

​

'אבל מי שחוטא נגדי  פוגע בעצמו;  כל אלה שכן  שונא אותי  אוהב מוות.'   משלי 8:36  

'כיצד אם כן האדם משיג את מהות החוכמה? אנו חוצים את רף הידע האמיתי כאשר אנו חיים ביראה מוחלטת והערצת האל. יודעי דבר עקשנים לעולם לא יפסיקו לעשות זאת, כי הם בוזים בחוכמה ובידע אמיתי״.  משלי א: ז  

'אל תהיה חכם בעיניך;  פחד מ  אדון  [ביראה ובצייתנות מכובדת] והתרחק [לגמרי] מהרוע. ' משלי ג: ז  

​

'אז הפוך את החוכמה לחיפוש שלך - חפש את גילוי משמעות החיים. אל תתנו למה שאני אומר להיכנס לאוזן אחת ולצאת מהאחרת. דבק בחוכמה והיא תיצמד אליך ותגן עליך לאורך כל ימיך. היא תחלץ את כל מי שמקשיב בקול שלה בלהט״.  משלי ד: 5-6  

​

״חוכמה היא הדבר החשוב ביותר; אז קבל חוכמה.  אם זה עולה כל מה שיש לך, קבל הבנה. ' משלי ד: ז  

​

"מי שמוצא חוכמה אמיתית משיג את הכלים להבנה, את הדרך הנכונה לחיות, כיוון שיזרום להם מעיין של ברכה לחייהם. להרוויח את עושר החוכמה גדול בהרבה מהשגת עושר העולם. ככל שהחוכמה מתגברת, אוצר גדול מועבר, גדול יותר מסורגי זהב מזוקקים רבים״. משלי ג: 13-14  

​

'ל  ה  אדון  נותן חוכמה;  מפיו באים ידע והבנה; ' משלי ב ': 6  

​

'פחד מ  אדון  הוא יסוד החכמה.  הכרת הקדוש ברוך הוא מביאה לשיפוט טוב. ' משלי ט 'י'  

'א  בן חכם  מקבל את שלו  משמעת של אבא, אבל א  לוזן אינו מקשיב לתוכחה. ' משלי 13: 1  

​

"ישנם ארבעה דברים קטנים שהם חכמים אך בלתי רגילים:  נמלים - הן לא חזקות,  אבל הם אוגרים מזון כל הקיץ.  הייראקס - הם לא עוצמתיים,  אבל הם עושים את ביתם בין הסלעים.  ארבה - אין להם מלך,  אבל הם צועדים בהתהוות.  לטאות - קל לתפוס אותן,  אבל הם נמצאים אפילו בארמונות מלכים. ' משלי 30: 24-28