מה זה אוכל?

​

מזון הוא כל חומר הנצרך על ידי אורגניזם לתמיכה תזונתית. מזון הוא בדרך כלל ממקור צמחי, בעלי חיים או פטרייתי ומכיל רכיבי תזונה חיוניים כגון פחמימות, שומנים, חלבונים, ויטמינים או מינרלים. המזון נבלע על ידי האורגניזם, ונטמע על ידי תאי האורגניזם כדי לספק אנרגיה, לשמור על חיים או להמריץ צמיחה. הספיגה והניצול של המזון על ידי הגוף הם בסיסיים לתזונה ומקלים על ידי העיכול. צמחים ממירים אנרגיית שמש למזון על ידי פוטוסינתזה, והם מקור המזון העיקרי. בעלי חיים הניזונים מצמחים משמשים לרוב כמקור מזון לבעלי חיים אחרים. 

​

מנקודת מבט אברהמית- כל דבר בעולם הפיזי הזה הוא ביטוי של ה'מילה' "היה!" מהיוצר שלנו שיוצר 'משהו' מתוך 'כלום' כל הזמן.  לכן כל דבר שקיים בצורה הפיזית, חייב להיות חלק מדבר אלוהים, ולכן הוא חפץ בכך שהוא קיים כחלק מרצונו- עד שזה ישרת את מטרתו. כל מה שהוא ממשי/חלק מהמציאות- חייב להיות בתוכו 'אמת' כדי שהוא יתקיים. לעתים קרובות בעולם הפיזי הזמני הזה, הדברים הם תערובת של אמת ושקר, ולכן שום דבר לא נמשך לנצח (אלא אם כן הוא הופך לאמת גרידא) והכל נמצא במצב של 'טיהור' פיזי או 'ריקבון'. לכל דבר פיזי יש בתוכו אנרגיה קדושה/טהורה שאפשר לשחרר ולהפוך לצורה אחרת דרך האכילה. לאדם יש את היכולת האינטלקטואלית להיות מסוגל לתייג ולשמוע חומרים פיזיקליים, על מנת להשתמש בהם למטרה הגבוהה שלהם (כלומר לשרת את הבורא) אם יבחרו לעשות זאת. אולם האדם יכול גם לבחור להשתמש בחומר הפיזי הזה כדי לשרת את המטרה הנמוכה שלו (אגו אנוכי) אם הם בוחרים לעשות זאת. אז באותו אופן - כל האוכל יכול לשמש לשרת את התכלית העליונה באמצעות צריכה וניצול האנרגיה הזו מהאוכל למילוי מצוות הבורא לפי מיטב ידיעתו והבנתם, או לגרום נזק למערכות יחסים ולגרום פילוג, דיכוי ושחיתות בארץ באמצעות שימוש באנרגיה מהאוכל כדי לשרת את האגו שלהם (רצון האני הנמוך). 

​

כל היצורים צריכים לאכול כדי לשרוד. זה הטבע של החיה לאכול כדי לשרוד, וחלק מהטבע הנמוך של כל אדם בודד.  אולם, מה מייחד בן אדם מבעל חיים בכל הנוגע לאוכל ואכילה? האם אין לאדם טבע/עצמי גבוה יותר, המאפשר לו לאלף/לשלוט ולהפוך את הטבע/עצמי החייתי הנמוך יותר לכלי רכב שמשרת ברצון את המטרה הגבוהה שלו? האם בעל חיים מסוגל 'להקריב' אוכל/אכילה על מנת להביע את מסירותה ותודה לבוראו? האם בעל חיים מסוגל להשתמש במרכיבים וחומרי מזון שונים על מנת להכין מנה כמו תבשיל או עוגה? האם בעלי חיים מסוגלים להיות 'יצירתיים' עם אוכל על מנת להגיש סוגים שונים של מתכונים תרבותיים לשרת אורחים בסעודה? האם בעלי חיים מסוגלים להשתמש ב'ידע' על חומרי מזון שונים כדי ליצור 'תרופה' למטרות ריפוי כמו אלכימאי - כדי לעזור להאריך חיים? האם בעלי חיים מסוגלים לחרוג מהאינסטינקטים החייתיים שלהם? האם הם מסוגלים 'לשבור את כללי הבריאה?' האם הם מסוגלים לחפש ידע ואז 'לחטוא' ביודעין ואז בוחרים ברצון לגרום נזק לבריאה גם לאחר שהם יודעים שהיא לא נכונה מבחינה מוסרית? האם הם מסוגלים לבחור לעשות טוב נגד הטבע החייתי שלהם לאדם אחר למרות רצונם ללכת בעקבות האינסטינקט החייתי שלהם להרוג? האם לבעלי חיים יש חוש מוסר כמו לבני אדם? האם יש להם רצון חופשי באותה דרך שיש לבני אדם? באיזה שלב הופך רצונה של בעל חיים לרצון של 'בן אדם?' 

​

מנקודת מבט אברהמית, אכילה היא לא רק מה שנכנס לפינו במצב פיזי. אוכל יכול להתקיים בצורה של 'מילים' הנכנסות דרך החושים שלנו: הראייה שלנו דרך הקריאה, השמיעה שלנו דרך הקשבה, וגם משהו מעבר למילים באמצעות איברי המין שלנו במהלך יחסים אינטימיים בין הנשי והגברי היכרות עם ה'אחר'. ' המוח שלנו יכול לאפשר למוח שלנו - באמצעות קבלת מידע בצורה של ידע וחוכמה, לעבד מידע זה (ידע, חוכמה והבנה) באמצעות שימוש בלוגיקה ותבונה וחיפוש אחר אמת עליונה- על מנת שיירד אל תוך הלב שלנו, שבו אהבה נולדת ומטופחת. כאשר יש אהבה ואדיקות בלב, האדם מסוגל לשנות את הטבע החייתי המבקש 'לאכול' רק כדי לשרת את מטרתו; לתוך ישות שמסוגלת 'להקריב' למען האהבה. 

 

ככל שבני אדם יחשבו יותר בעצמם, יעשו מדיטציה, יחפשו ידע ויהרהרו על הבריאה בענווה - כך הם יהיו מסוגלים יותר לחוש את ה'יראת כבוד' של הבורא ולכן לחוש 'יראת אלוהים' בתוך ליבם. כאשר אנו חוששים מאלוהים - אנו נמנעים מאכילת מזון אסור, או מעיסוק ביחסים אסורים, או מגרימת כל נזק מכוון לכל צורת חיים אחרת. כאשר אנו מרגישים את אהבת אלוהים, סביר יותר שנעסוק במעשים של חסד אוהב, צדקנות, ונתאחד ונחגוג יחד בשלום בתפיסה הגבוהה שלנו של האחדות שלנו בתוך מגוון החיים. דבר אלוהים הוא מזון לכל המחפשים אמת, לכל המבקשים לאכול מעץ החיים. 

​

למה אוכל חשוב?

​

אוכל הוא אחד מצרכי החיים הבסיסיים. מזון מכיל חומרים מזינים- חומרים החיוניים לצמיחה, תיקון ותחזוקה של רקמות הגוף ולוויסות תהליכים חיוניים כמו נשימה, עיכול מזון, שמירה על בריאות מערכת החיסון ושמירה על חום. חומרים מזינים מספקים את האנרגיה שהגוף שלנו צריך כדי לתפקד ולבצע משימות חיים רבות. 

 

איך יכול להתקיים משהו בעולם הפיזי/קיוםבצורה פיזית בלי אוכל פיזי? מעגל החיים עצמו מסתמך על העברת אנרגיה מאחד formלאחר דרך שרשראות מזון על מנת שהחיים יתקיימו באמשתנה כל הזמן מצב פיזי. למפרקים תפקיד קריטי בפירוק חומרי צמחים ובעלי חיים מתים, שחרור האנרגיה והחומרים המזיניםחזרה אל המערכת האקולוגית. 

​

בלי phyאוכל, איך נוכל לשמור על הכלי המאפשר לנו לשרת ולאהוב את אלוהים במוחנו? ללא אוכל, כיצד נוכל לשמור על הכלי המאפשר לנו לשרת ולאהוב את אלוהים בליבנו? ללא אוכל, איך נוכל לשמור על הגוף שלנו כך שנוכל לשרת ולאהוב את אלוהים עם העמוד שלנוכוח היסי? ללא אוכל, איך נוכל להכיר טוב יותר אחד את השני וליהנות מהמגוון היפה בתרבויות הבריאה השונות? 

​

ללא מזון פיזי, איך יכול כלי הרכב הנושא את נשמתנו להאיר את אורו במקומות האפלים ביותר כדי שניתן יהיה לצוות אפילו על הדומם ביותר של הבריאה, כגון סלע, באמצעות הדיבור האנושי לפצח ולשחרר את המים הכלואים בתוך זה?

​

איך אוכל עוזר לרווחה שלנו?

​

חומרי מזון שונים נושאים סוגים שונים של אנרגיה - פיזית ורוחנית כאחד. אז לכל דבר שאנו אוכלים יש השפעה חיובית או שלילית על תחושת הרווחה הפיזית והרוחנית שלנו. 

​

הטבע הפיזי שלנו/הרווחה משתנה בהתאם למזון שאנו אוכלים והמשקה שאנו שותים. חומרי מזון שונים מכילים בתוכם חומרים מזינים שונים- חלקם טובים לגוף שלנו וחלקם מזיקים. שמירה על איזון בריא של סוגי מזון חשובה, וסוגי גוף שונים עשויים להזדקק ליותר מסוג מסוים אחד של מזון וחומרי מזון מאחרים על מנת לשמור על בריאותם וכוחם הפיזיים. 

​

הטבע/הרווחה הרוחנית שלנו משתנה גם בהתאם למזון שאנו אוכלים והמשקה שאנו שותים. לכן כאשר אנו בוחרים לאכול ולשתות מהאוכל הטהור והטוב ש'מותר' לאדם לאכול (לפי מיטב ידיעתנו/מודעותנו/הבנתנו), זה מאפשר את האור הפנימי של נפש האדם ו היופי של הבורא שלנו לזרום בקלות דרך הגוף שלנו בצורה של אמת- באחדות/אחדות של רצון/רצון, מחשבה, דיבור ופעולה כך שאנחנו (הבן אדם) מסוגלים להאיר את האור של יוצרנו (כמו פריזמת קריסטל) דרך צדקה- על ידי שיקוף תכונותיו היפות לעולמות וחיבור גן עדן עם הארץ. 

​

למרות שלבני אדם יש אינסטינקט חייתי, הם שונים באופן שהם מסוגלים יותר 'לשלוט' על האינסטינקט החייתי שלהם באמצעות האינטלקט, יכולת ההיגיון ו"הרצון החופשי" שלהם (כל אחד לפי יכולתו). לכן, האדם מסוגל 'להקריב' את רצונה/רצונה של החיה הפנימית (על ידי הימנעות מאכילת מה שהוא או היא יודעים שהוא לא בסדר/אסור או רע - גם אם רצונו הגופני הוא לאכול אותו) ב. כדי להגשים את רצון בוראו (להתמסר לרצון עליון ולאכול מהדברים הטובים). 

​

כאשר אנו אוכלים מהדברים הטובים שהבורא שלנו סיפק לנו, מתוך כוונה להשתמש באנרגיה הזו כדי לשרת טוב יותר את הבורא שלנו כדי להגשים את המטרה העליונה שלנו, וכאשר אנו פועלים לפי כוונתנו וממש משתמשים באנרגיה מהמזון הטוב. בלענו, עכלנו וספגנו, כדלק שעוזר לנו לטהר את הרצונות, המחשבות, הדיבור והפעולה שלנו (באמצעות כניעה לדרכי שלום/אמת גבוהה יותר, וביצוע תפילה, גמילות חסדים) על מנת שנהיה יותר צדיקים- שלנו גופים הופכים להיות מסוגלים יותר לשאת את האור האלוהי אל המקומות האפלים ביותר, על מנת להפוך את החושך לאור, ולגלות את תהילת יוצרנו לעולמות. 

​

כשאנחנו אוכלים ושותים כרצוננו - גם אם זה מעבר לצרכים הבסיסיים שלנו בלבד (כל עוד לרעך/שכן יש צורך בסיסי שלו) וכל עוד זה נעשה בגבולות מה שאנחנו יודעים להיות 'מותר' על ידי בוראנו כ'אוכל טוב' - וכל עוד אנו 'אסירי תודה' על הפרנסה שלנו; אז אנחנו משרתים את הבורא שלנו אפילו דרך פעולת האכילה עצמה - במיוחד אם האוכל שאנו אוכלים משותף עם רעינו. . למעשה זה נותן לבוראנו שמחה גדולה על בריאתו לשבת יחד לאכול ולשתות וליהנות אחד מחברת רעהו - במיוחד כשברכתה על האוכל, והודינו על הפרשה, ובכוונתנו להשתמש בזה. חג כהזדמנות 'להכיר' טוב יותר אחד את השני - ולחגוג את החיים. 

​

​

איך אוכל גורם לנו נזק?

​

כאשר אנו בוחרים לאכול מחומר שאנו יודעים שהוא 'רע לנו' - פשוט כי אנו 'חושקים' לאכול ממנו, אז אנו 'מאכילים' ומחזקים את רצונות החיה הפנימית שלנו באנרגיה מאותו חומר מזון. - שגורמים לאגו/חמדנות/גרגרנות/עצלות/קנאה/תאווה/נקמה/פחדים/צער שלנו לגדול וגורמים ליותר חלוקה,שחיתות ודיכוי בארץ. אכילת מזון אסור (לאחר שהידיעה הגיעה אלינו והאמת הוכרה) היא כמו עיסוק בקשרים מיניים אסורים. זה מוביל להתמוטטות היחסים (בינינו לבין הבורא שלנו, ובינינו לבין אחרים) ולנפילה הרוחנית שלנו ממצב העדן שלנו. הנפילה הרוחנית שלנו מתבטאת אז במציאות הפיזית שבה אנו חווים את החיים. ככל שאנו חווים את הבורא שלנו פחות (עקב אי ציות מרצון - אכילת האסור ביודעין), כך אנו חווים פחות 'מציאות' בעולם הפיזי. 

​

בעלי חיים אוכלים כשהם רעבים ועוקבים אחר האינסטינקט החייתי שנמצא בתוכם. לבעלי חיים מסוימים יש טבע שהוא יותר 'חמדן'  ו'טמא' מאחרים- למשל ה'חזיר'. האנרגיה המתבטאת כתכונת ה'חמדנות' בחזיר יכולה להתבטא גם ביצור שאוכל את החזיר - במיוחד אם ה'חמדנות' היא שגרמה לאותו אדם לאכול ממנו. התכונות השליליות/הטמאות שנמצאות בתוך בעלי החיים שבני אדם בוחרים לאכול- עלולות לגרום ל'חסימות' לתפיסה/מודעות האנושית לאמת עליונה ולכן ליכולת לחשוף את האור/ יפה Attributes/ true Glory שלנו Creator.

​

חלק מהמאכלים מזיקים פיזית וחלקם מזיקים מבחינה רוחנית. חלקם גם וגם. מה הופך סוג מסוים של מזון טוב (פיזית) למזיק מבחינה רוחנית?- זה כאשר בוראנו נאסר עלינו לאכול- או בגלל סיבה שאנחנו מודעים לה או לא מודעים לה. מה שלא ידוע שהוא מזיק פיזית לאכילה, אבל ידוע לאדם שהוא אסור ולכן מזיק מבחינה רוחנית- הופך לקללה בגשמי בעת האכילה- אם האוכל עושה זאת תוך שהוא מודע לחטאו. אז מי שאוכל מאכל שהוא או היא 'חושב/יודע' שהוא טהור או טוב מבחינה פיזית - תוך שהוא מודע לכך שאסור לאכול (ולכן לא טהור רוחנית) - מציב באופן מסוים את הרצון שלו (של האגו) ) ו'ההבנה/המוח' שלו או שלה כאל שקר לצד הבורא/אלוהים האמיתי שלו. זה מוביל לנפילה ממצב 'גן העדן' - שרק מי שבאמת 'נכנע לרצון האל יכול לחיות בשלום'. 

​

אכילת הפרי האסור יכולה להיות סמלית גם לעיסוק בכל סוגי החטאים ומתרחשת כאשר אדם 'לא יודע' או 'שוכח וטועה', או מסרב 'לפחד מאלוהים' ככל שצריך- (בדרך כלל בגלל של יהירות/אגו). 

​

מה שחל על אוכל אסור וגרגרנות, חל גם על שאר רצונות הלב השייכים למשפחת השטן: אגו, תאווה, חמדנות, עצלן וכו'. למשל, אדם יכול לבחור 'לאכול' את רכושו של יתום שלא בצדק, או 'לאכול' שימוש (להתמודד עם ריבית) על מנת להרוויח מעצמו ולספק את רצונו באמצעות בצע כוח/תהילה/עושר וכו', תוך דיכוי אחרים והפצת שחיתות ודיכוי בארץ.  

​

איך נוכל להשתחרר מההתמכרות שלנו לאוכל אסור?

​

  כדי להשתחרר מההתמכרות שלנו למזון מזיק- אסור לנו לחפש להבחין בין אוכל שהוא טהור פיזית/טוב מאוכל שהוא טהור/טוב רוחנית. הפיזי והרוחני הם למעשה אחד. רק תפיסת המציאות שלנו היא שאומרת לנו שיש מושג של דואליות/נפרדות. אסור לנו לאפשר למוח שלנו לנסות לשכנע אותנו שהאוכל שהוא טמא מבחינה רוחנית (כלומר אסור על ידי הבורא) הוא למעשה טוב לנו לאכול פיזית- של איך זה יכול להיות טוב פיזית אם הוא טמא מבחינה רוחנית? לעולם לא יהיה לנו טוב אלא אם כן הבורא שלנו יחליט או ירצה שנאכל ממנו.  אסור לנו לסמוך על ההבנה שלנו במקום על הבנת הבורא שלנו- מי יודע הכי טוב (גם אם משהו מעבר להבנתנו- עדיף להימנע מאכילת מה שאסור אם אנחנו נעשו מודעים באמצעות התגליותיו שאו שמא לא ימצא חן בעיני בוראנו שנאכל ממנו, או בגלל שמזיק לנו לאכול ממנו.)

 

אבל אפשר לשאול- איך נוכל לדעת שזה מזיק אלא אם כן ננסה זאת בעצמנו? איך נוכל להאמין באמת אלא אם כן נראה את אלוהים במו עינינו? כיצד נוכל באמת 'לדעת' שאלוהים קיים אלא אם כן האמונה נכנסה לליבנו? איך האמונה יכולה להיכנס לליבנו אם לא נשתמש בהיגיון שלנו, נחפש ידע חוכמה והבנה עם המוח שלנו? כיצד נוכל באמת 'להבין' ו'לדעת' אלא אם כן 'חווינו' בעצמנו את טעם הפרי האסור? אין ספק שהרצון הבוער שלנו 'לדעת' באמת את בוראנו כרוך בפעולת אכילת האסור - כי אחרת איך אפשר לדעת 'רע' וגם 'טוב'? איך נוכל אחרת לדעת להבין את 'הצד השני'? כיצד יכול בן אדם להבין באמת את ה'חמלה' וה'רחמים' של בוראנו אם הוא או היא לא 'יודע' מה זה 'ליפול' מבחינה רוחנית דרך החטא ו'לסבול' פיזית דרך קושי ומריבה?_cc781905- 5cde-3194-bb3b-136bad5cf58d_

​

כיצד נוכל להשתמש בחוכמה מהאוכל כדי לעזור לנו להפוך את החושך לאור?

​

​