מה זה קנאה?

​

ניתן לתאר קנאה כ"תחושה של חוסר שביעות רצון או כמיהה ממורמרת המתעוררת על ידי רכושו, תכונותיו או מתנותיו של מישהו אחר. זה הרצון לקבל מתנה, ברכה או כישרון השייכים למישהו אחר.

​

למה קנאה חשובה?

​

קנאה כמושג חשובה מכיוון שהמציאות הנתפסת של נוכחותה בתוכנו בקיום הפיזי הזה של חיי העולם הזה יכולה להביא אותנו לרמות גבוהות יותר של הכרת תודה והתקדשות כאשר אנו מהרהרים בה, מתרחקים ממנה, משתמשים בה כדי לאחד ולא להתחלק במערכות היחסים שלנו, או לקבל חוכמה מהשליליות שנבעה מהפעולה על פיה, שמביאה אותנו לתשובה ולתיקון דרכינו לקראת הטוב. הנוכחות של קנאה (כמו שאר יצרי הרע) מספקת כלי לנפשנו להיבחן האם אנו מאמינים אמיתיים ביכולותינו להתנגד לחטא הנובע משימוש בכלי הונאה זה.

​

איך קנאה יכולה לעזור לי ולאחרים?

​

בהתאם לאופן שבו אנו בוחרים לתעל את הקנאה שלנו, קנאה יכולה למעשה לעזור לנו להרגיש יותר 'רצון' ומוטיבציה לקראת הצלחה שיכולה להועיל למערכות היחסים שלנו עם עצמנו, עם הבורא שלנו ועם אחרים. לדוגמה- לקנא במי שנראה מעודן יותר בדרכי הצדק שלו מאיתנו יכול למעשה להניע אותנו לרצות לקבל את התכונות שיש לו, וללכת אחר דרכיו כדוגמה ואור. לפעמים הקנאה יכולה לאפשר לנו לעבוד קשה יותר בהשתקפות עצמית ובחידוד עצמי ולעודד אותנו 'להתחרות' זה בזה בעשיית מעשים טובים - סוג של תחרות שיכולה לעזור לנו לשרת טוב יותר את הקהילות שלנו. עם זאת- גם סוג זה של קנאה יכול להפוך למסוכן מאוד ולגרום נזק רב לעצמנו ולאחרים בחברה אם לא מגיעים לנקודה (במהלך החידוד שלנו) של להרפות, או להקריב את הקנאה, ובמקום זאת לחגוג יחד עם אחינו ואחיותינו על הצלחתנו המשולבת לקראת צדק בשלום. רמה אפילו גבוהה מזו עשויה להיות קנאה שיש לאדם כלפי הבורא שלו - אולי הם רוצים להיות כמה שיותר קרובים אליו, ולא רוצים לחלוק את העמדה הזו עם אף אחד אחר? קנאה זו יכולה להניע אדם לחפש אמת עליונה בכנות ולאהוב את בוראו כדי לזכות בהנאתו בנפשו ובכוחו, ותגלה שככל שיתקרבו ביחסיהם עם בוראו, כך הם יתקרבו יותר לאהוב את רעהו. אנושיים כמו עצמם (כאשר הם לומדים שהבורא שלנו הוא בורא הכל ואוהב את כל בריאתו), ומאחלים להצלחת אחרים באיחוד שלהם עם אלוהים בדיוק באותה מידה או אפילו יותר ממה שהם ייחלו להצלחת האיחוד איתו עצמם. כי איך נוכל באמת לאהוב את הבורא שלנו אם אנחנו לא אוהבים את כל מה שהוא אוהב? האם בורא העולמות יאפשר לנו להתקרב אליו ולהרגיש את נוכחותו ברמות גבוהות יותר אם נקנא ביחסים שיש לו או רוצים לקיים עם שאר בריאתו שהוא אוהב?

​

כשאנחנו מקנאים באלה שיש להם יותר ידע, הבנה, חוכמה ואהבה מאשר איך אנחנו תופסים את עצמנו - ואנו מבינים שמה שהם השיגו או קיבלו נמצא גם בהישג ידנו באמצעות מאבק ומאמץ - (וכל עוד יש לנו פחד אלוהים שמונע מאיתנו לחרוג מגבולותיו באמצעות חטא בזמן שאנו שואפים להצליח בתחום זה)- זה יכול לעודד אותנו לחפש ידע חוכמה הבנה ואהבה על ידי שיפור היחסים שלנו עם אותם אנשים- זה יכול להיות מועיל גם למורה ותלמיד ולתלמידו של התלמיד שהופך כעת למורה. כל דבר וכל אחד יכול להיות המורה או התלמיד שלנו- אנחנו יכולים ללמוד מכל אחד ומכל מה שסביבנו- אבל מה שהכי חשוב זה שיש מערכת יחסים מלכתחילה. אז הקנאה שמניעה אותנו לשפר את הקשרים שלנו עם אחרים במרדף אחר האמת העליונה יכולה למעשה לעזור לנו לשרת טוב יותר את הבורא שלנו וזה את זה.  

​

איך קנאה גורמת לי נזק?

​

הבה נשאל את עצמנו - במה אנו מקנאים? במי אנחנו מקנאים? זה אח שלנו? שכן? הורה? ילד? או האם זה כלפי הבורא שלנו שאליו שייך כל השליטה, הכוח והתהילה? ולמה אנחנו מקנאים? - האם אנחנו רוצים להיות כמוהם? האם אנו מאחלים שכל כוח ותפארת השלטון היה שלנו? האם איננו אסירי תודה על חלקנו בעולם הזה? האם אנו רוצים לקבל עוד ועוד? מה הופך אותנו לראויים יותר לקבל יותר מאחרים? מה זה מלבד יהירות ואגו שמתדלק ומתדלק מקנאתי?

​

קנאה עלולה לגרום לנו נזק רב אם איננו מסוגלים להתעלות מעליה (על ידי כניעה לרצון עליון) או לתעל אותה באופן שמשרת את המטרה הגבוהה שלנו. זה יכול לתדלק את הרצונות החייתיים שלנו לרדוף אחר דרכי חטא, ולגרום להתמוטטות היחסים שלנו עם עצמינו, הבורא והחברה שלנו. כל התמוטטות של מערכת יחסים שגורמת נזק ואובדן לישות שבמהותנו אנו למעשה מוקירים, אוהבים ומבקשים להתחבר אליה טוב יותר (בתוך העצמי שלנו) מובילה לירידה נפשית, רגשית ורוחנית וכתוצאה מכך תסמינים גופניים בתוך מסביבנו. הנקודה שבה הקנאה שלנו גורמת לרצון שלנו ל'הצלחה' שלנו במקום (או בהפסד) הצלחתו של אחינו היא הנקודה שבה אנו נלכדים בכוחה.  

​

הקנאה גם מתדלקת וגם ניזונה בצדדים האנוכיים של היהירות שלנו, התאווה, החמדנות שלנו, העצלנות שלנו, הכעס/נקמתנו, השנאה ההדדית שלנו, הפחדים והצער שלנו שמובילים להתמוטטות ופילוגים נוספים במערכת היחסים. כל דבר שגורם לפילוג בתוכנו ומסביבנו מביא להתרחקות מהשלום הפנימי והעולמי.  

​

ככל שאנו לכודים יותר בבתי הכלא של קנאתנו זה כלפי זה ונגד בוראנו, כך אנו חשים פחות לעסוק בדרכים של צדקנות ולהתמיד בהן, כגון אמת, יושרה, שמחה, אהבה, חמלה, שלום, כבוד. , צדק, ענווה, עדינות, טוב לב, סליחה, הכרת תודה, אומץ, סבלנות, התמדה ומחויבות. ככל שאנו עוסקים פחות במעשים טובים הניזונים מחמלה אהבה, צדק ושלום באמצעות צדקה, כך נוכל פחות 'להיטהר' ולעדן את עצמנו כדי להסיר את העכירות היוצרות מעטפת סביב ראיית השמיעה וליבנו. ככל שהקליפה סביב מהות ההוויה האמיתית שלנו עבה יותר, כך אנו מרגישים מנותקים יותר מעצמנו, יוצרנו ומבריאתו - מחזיקים ורודף אחר ההנאות הפיזיות של חיי העולם הזמניים הללו במקום לחפש אמת נצחית עליונה ולהשקיע ב- עולם הבא. ככל שהקליפה עבה יותר סביב המהות האמיתית של ישותנו - כך אנו 'שומעים' פחות את הקריאה לעזרה של ילדנו הפנימי, האלמנה הפנימית, האני המדוכא הפנימי שלנו ולכן פחות מסוגלים להיענות לקריאה זו. אנו שוקעים עמוק יותר ויותר לתוך דיכאון, חרדה, ייאוש, ייסורים וחושך. אנו נאבקים בזהות העצמית שלנו, ומאבדים פרספקטיבה על השיפוט שלנו בין נכון לרע, אמת משקר. אנו מאבדים את היכולת לראות ולקבל את האמת כאשר אנו מתמודדים איתה עקב הקנאה שלנו, העכירות של היכולת שלנו 'להבין' ו'להכיר' והפחד להיות מסונוור או מנותץ/הרוס על ידי אותה אמת שהיא גבוהה מהאמת. אשליה שווא/תפיסה של עצמנו. בסופו של דבר אנו חיים בצל שלנו ולא באחדות עם מקור האור שלנו של הווייתנו האמיתית והבורא שלנו שכלואים בין הקירות החיצוניים שלנו. חומות אלו מפרידות בינינו לאמץ מערכות יחסים משמעותיות ושלוות עם בני הזוג שלנו, ילדינו, הורינו והקהילות שלנו ומובילות למלחמה והרס סביבנו. זה מוביל אז ליותר הרס בפנים. הקנאה שלנו מזמינה לספירלה כלפי מטה, ומובילה אותנו ליפול מגן העדן הרוחני שלנו.

​

לעתים קרובות מה שדרוש הוא כוח חיצוני של חוזק ואהבה אשר שובר ומנפץ את המעטפת החיצונית שלנו המורכבת מקנאה וכל שאר נטיות הרע - כדי להצניע אותנו ולהחזיר אותנו למציאות כך שנוכל שוב לשמוע את הצעקה של יתום, או מישהו שזקוק לעזרתנו, וכדי שניתנה לנו שוב הזדמנות לחזור בתשובה, לתקן את דרכינו, לקחת אחריות על התנהגותנו ולחזור לבוראנו. או אולי כשהקליפות שלנו נמסות לנוזל בחום קיצוני? או אולי בכוח הסבלנות הטוב והאמת שמפרקים טיפין טיפין את הרבדים החיצוניים של השקר שלנו באמצעות אותם צדיקים שאוהבים אותנו ומתמידים לגמול את רענו בטוב ובוחרים לרחם ולרחם עלינו ולא לנקום? או אולי כאשר הקנאה שלנו תגרום להקשחת לבנו עד כדי כך שאיננו יכולים לשמוע את הקול הפנימי שלנו אל האמת- נקשיב לקול הצופר שהוא כמו זעקה חזקה של ילדנו הפנימי הקורא לגאולה מ. המושיע שלנו, הבורא שלנו- אדון העולמות?

​

איך קנאה גורמת נזק לאחרים?

​

עד כמה מההתמוטטות החברתית והפגיעה באחרים נובעים מהדיבור וההתנהגות שלנו שמביאים להפרת החוק? כמה מאיתנו נואפים כי אנו חומדים את אשת רעתנו? כמה מאיתנו גונבים כי אנו חומדים את רכושו של רעינו? כמה מאיתנו רוצחים כתוצאה מקנאתנו כלפי אחר? כמה מאיתנו משקרים ומטעים, מעידים עדות שקר לאמת כי אנחנו מקנאים במתנות, בברכות ובכישרונות של אחרים? כמה ממערכות היחסים והחברות שלנו מתמוטטות בגלל הרדיפה אחר ההנאות העולמיות שלנו והסגידה לכסף שנובעת מקנאתנו? כמה מדינות יוצאות לקרב עקב קנאה הדדית בעודן רודפות אחר רכוש וכוח עולמי, תהילה וכבוד - וכתוצאה מכך סבל ואובדן של חיי חפים מפשע? כמה דתות מתחלקות לכתות גם לאחר שהן עדות לאמת עליונה - בגלל קנאה הדדית ותאוות בצע? בין אם זה ברמה האישית או הגלובלית - אנו רואים שקנאה היא מצב של חוסר תודה ויהירות המזמינה אותנו לחטוא, ולא לציית לחוק האלוהי והחברתי - ומביאה עוול לעצמנו, למערכות היחסים שלנו, למשפחות שלנו בקנה מידה אישי ועולמי. .  

​

​

כיצד משפיעה הקנאה על תחושת הרווחה שלנו?

​

כאשר מערכות היחסים שלנו מתפרקות בגלל שאנו נשלטים על ידי הקנאה שלנו, - אנו מתחלקים, אנו נחלשים הן רוחנית ורגשית והן נפשית ופיזית, הן באופן אינדיבידואלי והן ברמה קולקטיבית. אנחנו הופכים פחות מסוגלים לתפקד בשלום - בבתים שלנו, במקום העבודה שלנו ובקהילות שלנו. אז זה מלבה את הלהבה לעוד ועוד דרכים הרסניות שמובילות לכאב ולסבל נוספים לכולם.  

​

קנאה היא כוח מתנגד נגד הכרת תודה - והכרת תודה היא מרכיב חיוני של הנשמה אם אנו מבקשים לשפר את תחושת הרווחה הרוחנית, הרגשית והנפשית שלנו. הכרת תודה לבוראנו והכרת תודה לאחרים. כי איך נוכל לקנא באחר אם אנו אסירי תודה על חלקנו במתנות פיזיות ורוחניות ברכות וכישרונות בעולם הזה? אז ככל שאנו בוחרים ללבות את להבת הקנאה בתוכנו, כך יש לנו פחות מקום להיות אסירי תודה ותחושת רווחה טובה יותר.  

​

קנאה היא גם כוח מתנגד נגד הסליחה - וגם הסליחה היא מרכיב חיוני של הנשמה המבקשת לרפא בשלום. סליחה כלפי הזולת מאפשרת לנו להשתחרר מהכאב והסבל שאנו חשים כתוצאה מהנזק שנגרם ממעשיהם כלפינו - ומאפשרת לנו להרגיש פחות "קורבן" של החיים - מה שמאפשר לנו להתעלות מעל שלנו. אגו- בענווה וחיפוש סליחה מהבורא שלנו- ובכך לחזק את מערכות היחסים שלנו, לאפשר לנו לקחת יותר אחריות על ההתנהגות שלנו ולתת לנו את האומץ להפסיק להסתתר בצללים/בגדים של הקליפה החיצונית שלנו שהיא תוצאה של שלנו. חטאים. אז ככל שאנו בוחרים ללבות את קנאתנו, כך אנו מפנים פחות מקום לסליחה בליבנו ובנפשנו, ופחות נוכל לרפא ולצבור חוכמה מהחוויות השליליות שלנו בעבר.  

​

ככל שאנו מקנאים יותר, כך נהיה פחות מסוגלים לאהוב את רעינו כמונו. כי קנאה היא ההיפך מאהבה ללא תנאי. אז ככל שאנו בוחרים יותר להדליק את הקנאה שלנו, כך נהיה פחות מסוגלים לאהוב את הבורא שלנו בנפשנו ובכוחנו, ולכן להתייחס לאחרים כפי שאנו בעצמנו היינו רוצים שיתייחסו אליו. בשביל מה ניזונה הקנאה אם לא את היוהרה שלנו? ואיך נוכל לאהוב באמת,  לשרת ולציית לאמת עליונה אם אנו מאמינים שנטיותינו הרעות ראויות יותר לסגידה ומבקשים לזכות בכל מה שבאמת שייך לבוראנו? ואם נבקש להפוך את האגו שלנו לאל שקר באמצעות יהירות ואי ציות? איך נוכל להיות אלטרואיסטים וחסרי אנוכיות באמת אם האגו שלנו מפריע? האם חומת האגו שלנו לא חוסמת אותנו מלקבל אהבה מהבורא שלנו ומבריאתו שעוזרת לנו לרפא?  

​

הקנאה מלבה את הכעס והנקמה שלנו - ככל שאנו מקנאים יותר, כך נהיה פחות סבלניים בזמנים של קושי ומאבק ובמערכות היחסים שלנו. אבל איך נוכל לרפא ללא סבלנות? איך נוכל לשרוד למרות כוחות ההרס החיצוניים של היצר הרע שנדמה כי רוצים להוביל אותנו שולל - אם לא נוכל להיות סבלניים ולהתמיד בדרכי שלום וצדק? סבלנות בזמן של אובדן חיים, עושר, בריאות וברכות אחרות היא חיונית אם אנחנו רוצים להיות מסוגלים לקום אחרי שנפלנו, ולא לוותר במסע החידוד שלנו. סבלנות כלפי עצמנו ועם אחרים יכולה לעזור לנו להיות מסוגלים יותר לגמול רע עם טוב, ולבחור ברחמים על פני שיפוט קשה. הסבלנות עוזרת לנו להמתיק את המרירות שבתוך נפשנו הגורמת לנו כאב וסבל. ככל שנהיה כועסים יותר בגלל קנאה, כך גדל הסיכוי שנרצה לנקום במי שגורם לנו נזק - וכך גדל הסיכוי שזה יגרום להרס עם שיפוט קשה כלפי עצמנו ובתוך מערכות היחסים שלנו. אז קנאה היא כוח מתנגד נגד סבלנות - עוד מרכיב חיוני לקראת ריפוי אישי וקולקטיבי.  

​

בדרכים דומות לעיל- קנאה היא אויב פתוח לחמלה, לאהבה, לשלום, לכבוד ולכל שאר דרכי הצדק המשמשות כלי להזמין אותנו לעבודת אלילים- וכאשר אנו בוחרים ללכת בדרכיה אנו מתחילים לעשות. לעצמנו אלים אחרים לצד הבורא שלנו, מה שמוביל לדיכאון וחרדה כתוצאה מהיכולת המופחתת שלנו להרגיש את הנוכחות והחיבור עם המהות האמיתית שלנו.  

​

איך אני יכול להתעלות מעל קנאתי או להשתמש בה כדי להפוך חושך לאור?

​

-נקודת המפתח כאן היא הכרת תודה- ככל שאנו עובדים יותר על להיות יותר אסירי תודה, כך יש פחות מקום לקנאתנו לשלוט בנו. הנה קישור לכמה שאלות הרהור עצמי בנושא 'תודה שלי' שעשויות לעזור.

​

​

​

​

-הנה כמה שאלות הרהור עצמי על 'קנאה שלי' שעשויות לעזור לנו למצוא את האוצרות החבויים בתוך הקנאה שלנו ולהשתמש בהם כדי להעלות אותנו מעל נטיותינו הרעות.

​

​

​

​

-משמעת עצמית בתפילה קבועה, הרהור עצמי ומדיטציה כדי לעזור לנו לחפש אמת גבוהה יותר, דרך ידע, חוכמה, הבנה והתנסות.

-הרהור על סיפורי נביאים מכתבי אברהם המחפשים יותר חוכמה והבנה לגבי קנאה. למשל הבל וקין, יעקב ועשיו, יוסף ואחיו, אברהם יצחק וישמעאל ועוד! שלום על כולם.

​

-ביצוע מעשים של חסד אוהב, דרך נתינה חסרת אנוכיות (ללא ציפייה לתמורה מאף אחד) כדי לעזור לטהר את המעטפת החיצונית שלנו ולחשוף/לחשוף את המהות הנסתרת שלנו שנמצאת מתחת לאגו שלנו.

​

-לנסות לראות את ה'טוב' וה'אור' וה'אמת' באחרים ככל האפשר כדי לעזור לנו לסלוח על פגמים של אחרים, לסלוח, תוך חיפוש סליחה מהבורא שלנו כדי ש'נחזור' למציאות שלנו. מהות ההוויה. כאשר אנו מבקשים לחשוף את האור באחרים, אנו מרשים לעצמנו לראות את האור הנסתר שלנו בחושך שלנו אשר נותן לנו כוח לשפוט טוב יותר 'נכון' מ'לא נכון' ומנחה אותנו אל האמת בצורה 'ברורה' יותר על ידי הסרת השכבות החיצוניות. של קנאה. על ידי הימנעות משיפוט קשה כלפי אחרים, זה עוזר לנו להמתיק את השיפוט נגד הנשמה שלנו מלמעלה, כך שנוכל להחלים ביתר קלות מהחוויות הטראומטיות או השליליות שלנו.

​

-נסה לגמול את הרע עם הטוב ככל האפשר. ככל שננסה לראות את הטוב באחרים, למרות המראה החיצוני/בגדים שלהם שעלולים להיראות רעים- וככל שננסה להקשיב להם יותר כדי להבין את נקודת המבט שלהם, ולגלות חמלה וסבלנות במקום כעס ונקמה, יש פחות מקום בליבנו לקנאה לשלוט במעשינו שמובילים להרס של מערכות היחסים שלנו- אנו נעשים יותר מסוגלים בדרך זו לקחת אחריות על מעשינו ועל מעשיהם של אחרים, ויותר מסוגלים לעזור לאחרים להסיר את עצמם. בגדים חיצוניים הלוכדים אותם בתוך העבדות הפנימית שלהם לקנאה, ולאגו, תאווה, עצלנות, כעס, נקמה, פחדים, צער וכו'. אנחנו בעצמנו מרפאים, דרך הנכונות שלנו לרפא אותם בחמלה ואהבה והבנה. אנו משחררים את עצמנו מעבדותנו לקנאתנו, באמצעות הקרבת קנאתנו למען מטרה עליונה המחפשת אחדות (עם כל הבריאה) עם הבורא-אדון העולמות שלנו.  

​

-חפשו לעשות שלום כמה שיותר בלב כנה, גם אם זה מרגיש כאילו זה הולך נגדנו.  

​

-לחפש, לדבר ולהתנהג בצורה אמיתית בכל עת, ולגלות את האמת, גם אם היא מובילה למה שמרגיש כמו אובדן בחיים הפיזיים הללו (אובדן כסף, חברים, קשיים, דיכוי מאבק וכו')  

​

-השתמש ברצוננו החופשי כדי להיכנע ברצון לרצון הגבוה מהרצון שלנו, ולהבנה הגבוהה מההבנה שלנו. נסו לשרת את בוראנו בחיפוש אחר הנאתו ככל האפשר בכל מה שאנו חושבים, מרגישים, אומרים ועושים.  

​

-קרא לבורא שלנו ישירות לעזרה והדרכה לאמת על ידי קריאה אליו באמצעות תכונותיו היפות ומדיטציה על דרכים שבהן נוכל לשלב את הדרכים הללו של צדקנות לחיינו שלנו באמצעות עידון עצמי בדיבור ובהתנהגות המחשבות שלנו.  

​

- עבוד על מציאת האוצרות החבויים הטמונים עמוק בתוך נטיות הרשע של החושך שלנו - ושימוש בחוכמה/אור זה כדי לעזור לאחרים ולעצמנו להתרומם ולהפוך את החושך שלנו לאור.

​

ראה עוד

​

​

​

​

​

​

​

ציטוטים בכתובים על קנאה

​

"'אל תחפש נקמה ואל תשא טינה לאיש מבני עמך, אלא תאהב את רעך כמוך. אני האדון. ויקרא יט:18

לא תחמוד את בית רעך. לא תחמוד את אשת רעך ואת עבדו או את עבדו את שורו ואת חמורו וכל אשר לרעך. שמות כ' יז

ראו אחיו כי אביהם אוהב אותו יותר מכל אחיו; ולכן שנאו אותו ולא יכלו לדבר איתו ביחסי ידידות. אז חלם יוסף חלום, וכשסיפר אותו לאחיו, שנאו אותו עוד יותר. אמר להם: "הקשיבו נא לחלום הזה אשר חלמתי... בראשית ל"ז:4-11

אמרו זה לזה: "הנה החולם הזה בא! בוא בוא נהרוג אותו ונזרוק אותו לאחד הבורות; ונאמר 'חיית בר אכלה אותו'. אז בואו נראה מה יעלה בגורל חלומותיו!" בראשית ל"ז:19-20

ויאמר שרי אל-אברם: "העשה לי עליך נתתי את את-שפחתי בידך, ובראה שהרתה, נבזעתי בעיניה, יהוה ישפט ביני בינך." ויאמר אברם אל שרי: "הנה עבדך בכלך; תעשה לה הטוב בעיניך." אז שרי התייחס אליה בחומרה, והיא ברחה מפניה. בראשית ט"ז ה'-ו'

ועתה ראתה שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם, לועג. לכן אמרה לאברהם: "גרש את השפחה הזאת ואת בנה, כי בן השפחה הזו לא יהיה יורש עם בני יצחק". בראשית כא:9-10

אחיו קינאו בו, אבל אביו זכר את האמרה. בראשית ל"ז:11

אלא לקין ולמנחתו לא התיחר. אז קין כעס מאוד ופניו נפלו. בראשית ד' ה'

וידברו מרים ואהרן על משה מפני האשה הכושית אשר נשא לה (כי נשא אשה כושית); ויאמרו: הרי ה' דבר אלא במשה? וישמע יהוה. (ועתה האיש משה היה עניו מאוד, יותר מכל אדם שהיה על פני האדמה.) במדבר יב:1-10

ויאמר יהושע בן-נון, עבדו של משה מנעורו, "משה, אדני, עצרם." ויאמר אליו משה: "קנא אתה למעני, הרי כל עם יהוה היו נביאים ויתן יהוה את רוחו עליהם!" מספר 11:28-29

ראיתי שכל עבודה וכל מיומנות שנעשית היא תוצאה של יריבות בין אדם לחברו. גם זה הבל וחתירה אחרי רוח. קהלת ד' ד'

"כי הכעס הורג את האיש השוטה,

והקנאה הורגת את הפשוטים. איוב ה:ב

הם התאספו נגד משה ואהרן, ואמרו להם: "הרחקתם, כי קדושים כל העדה, כל אחד מהם, וה' בקרבם; אז למה אתם מתנשאים מעל קהילת ה'?" מספר טז:3

כאשר קנאו במשה במחנה ובאהרון קדוש ה', תפתח הארץ ותבלע את דתן, ותבלע את חבורת אבירם. ותבערה אש בחברתם; הלהבה כילתה את הרשעים. תהילים 106:16-18

ויכעס שאול מאד, כי רע עליו הדבר הזה; ויאמר יחסו לדוד עשרה אלף אבל לי יסקו אלף. שאול הביט בדוד בחשדנות מאותו היום. שמואל א' יח 8-9

כי כל עוד חי בן ישי על הארץ, לא אתה ולא ממלכתך תקום. לכן עתה שלח והביא אותו אלי כי הוא חייב למות." שמואל א' כ':31

לב שלווה נותן חיים לגוף, אבל הקנאה מרקיבה את העצמות. משלי 14:30

הכעס הוא אכזרי והזעם מכריע, אבל מי יכול לעמוד מול הקנאה? משלי כז:4

אתה רוצה אבל אין לך, אז אתה הורג. אתה חומד אבל אתה לא יכול להשיג את מה שאתה רוצה, אז אתה רב ונלחם. אין לך כי אתה לא שואל את אלוהים. כשאתה מבקש, אתה לא מקבל, כי אתה מבקש ממניעים לא נכונים, כדי שתוציא את מה שאתה מקבל על הנאותיך. ג'יימס ד':2-3

אל תדאג בגלל אלה הרשעים או תקנא באלה שעושים רע; כי כמו העשב הם יקמלו במהרה, כמו צמחים ירוקים הם ימותו במהרה. בטח ביהוה ועשה טוב; לשכון בארץ וליהנות ממרעה בטוח. תהילים ל"ז 1-3

אבל אם אתם נוטרים בליבכם קנאה מרה ושאפתנות אנוכית, אל תתפארו בכך ואל תתכחשו לאמת. "חוכמה" כזו אינה יורדת מהשמים אלא היא ארצית, לא רוחנית, דמונית. כי היכן שיש לך קנאה ואמביציה אנוכית, שם אתה מוצא אי סדר וכל תרגול רע. יעקב ג':14-16

הנח אותי כחותם על לבך, כחותם על זרועך; כי האהבה חזקה כמו המוות, קנאתה בלתי נכנעת כמו הקבר. הוא בוער כמו אש יוקדת, כמו להבה אדירה. 7 מים רבים אינם יכולים לכבות את האהבה; נהרות לא יכולים לסחוף אותו. אם אדם היה נותן את כל העושר של ביתו עבור אהבה, זה היה מבוזה לחלוטין. שיר השירים ח, ו-ז

כי הקנאה מעוררת את חמתו של הבעל, והוא לא ירחם כאשר ינקום. משלי ו:34

אז תשכך חמתי עליך ותסוב כעסי קנאי ממך; אני אהיה רגוע ולא אכעס יותר. יחזקאל טז:42

אל תיתן ללבך לקנא בחוטאים, אלא חי ביראת ה' תמיד. משלי כ"ג:17

אל תקנא באנשים רשעים, ואל תרצה להיות עמם; כי-משפחם מגוה חמס, ושפתם דברו בצרה. משלי כ"ד:1-2

אל תקנא באיש אלימות ואל תבחר באף אחת מדרכיו. משלי ג':31

על כן, הסר כל זדון וכל רמאות וצביעות וקנאה ולשון הרע. פטרוס א' ב':1

"קרא עכשיו, האם יש מי שיענה לך? ולמי מהקודשים תפנה? "כי הכעס הורג את השוטה, והקנאה הורגת את הפשוטים." איוב ה, א-ב

לפיכך חי חי", מצהיר ה' אלוהים, "אעשה עמך ככעסך וכפי קנאתך אשר הבעת מפני שנאתך אליהם; אז אגלה את עצמי בקרבם כאשר אשפוט אתכם. יחזקאל ל"ה יא

ואז התחיל דניאל זה להבחין בין הנציבים והסרפים כי היה לו רוח יוצאת דופן, והמלך תכנן למנותו על כל הממלכה. אז החלו הנציבים והסרפים בניסיון למצוא עילה להאשמת דניאל בכל הנוגע לענייני ממשלה; אך לא יכלו למצוא עילה להאשמה או ראיה לשחיתות, כיון שהיה נאמן, ולא נמצאה בו רשלנות או קלקול. דניאל ו' 3-4

וישמע יעקב את דברי בני לבן לאמר: "את כל אשר לאבינו לקח יעקב וממה של אבינו עשה את כל ההון הזה." בראשית 31:1

מתמלא בכל עוולה, רשע, חמדנות, רשע; מלא קנאה, רצח, ריב, הונאה, זדון; הם רכילות, .. הרומים 1:29

אבל כל זה לא מספק אותי בכל פעם שאני רואה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך". אסתר ה' 13

כי הוא היה מודע לכך שראשי הכהנים מסרו אותו בגלל קנאה. סימן 15:10

אבל אם יש לך קנאה מרה ושאפתנות אנוכית בליבך, אל תהיה יהיר ולכן תשקר נגד האמת. ג'יימס 3:14

כי במקום שבו קיימות קנאה ושאפתנות אנוכית, יש אי סדר וכל דבר רע. ג'יימס 3:16

אבל אמרה לה: הקטן קטח לך לקחת את האבי? והאם היית לוקח גם את המנדרקים של בני?" אז אמרה רחל: "לכן הוא יכול לשכב איתך הלילה בתמורה למלכות בנך." בראשית 30:15

גם הבל מצדו הביא מבכורות צאנו וממנותם, ויראה יהוה את הבל ואל מנחתו; אבל על קין ועל מנחתו לא התחשב אז קין כעס מאוד ופניו נפלו. ויאמר יהוה אל קין למה אתה מכעס ולמה נפלו פניך ?

אל תחמוד את מה שה' נתן לחלק מכם על פני אחרים. עבור גברים הוא חלק ממה שהם הרוויחו, ולנשים הוא חלק ממה שהם הרוויחו. ותבקשו מאלוהים את השפע שלו. לאלוהים יש ידע על הכל. הקוראן 4:32

או שהם מקנאים באנשים על מה שאללה נתן להם מהשפע שלו? הקוראן 4:54

"רבים מאנשי הכתוב מייחלים שיוכלו להחזיר אותך לאי-אמון לאחר שהאמנת, מתוך קנאה מעצמם [אפילו] לאחר שהאמת התבררה להם..." הקוראן 2:109

בשם אלוהים, החסד, הרחמן. אמור, "אני מוצא מקלט אצל אדון היום. מהרע של מה שהוא ברא. ומרע החושך כשהוא מתאסף. ומן רוע העוסקים בכישוף. ומרעת קנאה כשהוא מקנא". הקוראן פרק 113

כשאמרו, "יוסף ואחיו יקרים יותר מאבינו מאתנו, למרות שאנו קבוצה שלמה. ברור שאבא שלנו טועה. "הרוג את יוסף, או השלך אותו לאנשהו בארץ, ותשומת הלב של אביך תהיה שלך. אחר כך תהיו אנשים הגונים". הקוראן יב:8-9

וספרו להם את הסיפור האמיתי של שני בניו של אדם: כשהציעו מנחה, והיא התקבלה מאחד מהם, אבל היא לא התקבלה מהשני. הוא אמר, "אני אהרוג אותך." הוא אמר, "אלוהים מקבל רק מהצדיקים". "אם תושיט את ידך להרוג אותי, לא אושיט את ידי להרוג אותך; כי אני ירא אלוהים ריבונו של עולם". "אני מעדיף שתשאו את החטא שלי ואת חטאכם, ותהפכו בין אסירי האש. כזה הוא השכר לעושי הרשע". ואז הנשמה שלו דחפה אותו להרוג את אחיו, אז הוא הרג אותו, והפך לאחד המפסידים. הקוראן 5:27-30

"ואללה העדיף חלק מכם על פני אחרים בהפרשה. אבל מי שהיה מועדף לא ימסור את הפרנסה שלהם למי שביד ימיהם יש כדי שישתוו להם בו. אז האם זה טובת האל שהם דוחים?" הקוראן 16:71

הם התפלגו רק לאחר שהגיע אליהם ידע, מתוך טינה ביניהם. לולא החלטה ידועה מראש מאת אדונכם, פסק דין היה נפרץ ביניהם. ואכן, אלה שגרמו לרשת אחריהם את הספר מוטלים בספק כבד בעניין. הקוראן 42:14

אם אלוהים היה מגדיל את ההספקה למשרתיו, הם היו עוברים על פני האדמה; אבל הוא שולח למטה במידה מדויקת כל מה שירצה. בוודאי, לגבי עבדיו, הוא מומחה ושומר מצוות. הקוראן 42:27

כאשר אמרנו למלאכים, "השתחוו לפני אדם", הם השתחוו, חוץ מהשטן. הוא אמר, "האם אשתחווה לפני מישהו שיצרת מבוץ?" הוא אמר: "האם אתה רואה את זה אשר כיבדת יותר ממני? אם תדחי אותי עד יום התקומה, אביא את צאצאיו תחת שלטוני, פרט לכמה". הוא אמר, "נעלם! מי מהם שעוקב אחריך - הגיהנום הוא השכר שלך, שכר בשפע." "ופתה את מי מהם שתוכל בקולך, וגייס נגדם את פרשיך וחיל הרגלים שלך, ותשתף אותם בעושר ובילדים, והבטח להם." אבל השטן לא מבטיח להם אלא אשליה. "באשר לחסידים שלי, אין לך סמכות עליהם." אדונכם הוא שומר הולם. הקוראן 17:61-65

ודאי טוב ה' לישראל, לטהורי הלב. אבל באשר לי, רגלי כמעט החליקו; כמעט איבדתי דריסת רגל. כי קינאתי ביהירים כשראיתי את שגשוג הרשעים. אין להם מאבקים; הגוף שלהם בריא וחזק. הם חופשיים ממטענים אנושיים נפוצים; הם אינם נגועים בחולי אנוש. לכן הגאווה היא השרשרת שלהם; הם מתלבשים באלימות. מליבותיהם הקשוחים בא עוון לדמיונם הרשע אין גבול. הם לועגים, ומדברים בזדון; ביהירות הם מאיימים בדיכוי. פיהם טוענים לשמים, ולשונותיהם משתלטות על הארץ. על כן פונים אליהם עמם ושותים מים בשפע. הם אומרים, "איך אלוהים יידע? האם העליון יודע משהו?" כך הם הרשעים - תמיד נטולי טיפול, הם צוברים עושר. ודאי לשווא שמרתי את לבי טהור ורחצתי ידי בתמימות. כל היום סבלתי, וכל בוקר מביא עונשים חדשים. אם הייתי מדבר ככה, הייתי בוגד בילדים שלך. כשניסיתי להבין את כל זה, זה הטריד אותי מאוד עד שנכנסתי למקדש האלוהים; ואז הבנתי את ייעודם הסופי. בטח אתה מניח אותם על קרקע חלקה; אתה משליך אותם לחורבן. כמה פתאום הם נהרסים, נסחפים לגמרי בפחדים! הם כמו חלום כשאדם מתעורר; כשתקום, אדוני, תתעב אותם כפנטזיות. כאשר לבי היה עצוב ורוחי מרה, הייתי חסר טעם ובורה; הייתי חיה גסה לפניך. אבל אני תמיד איתך; אתה מחזיק אותי ביד ימין. אתה מנחה אותי בעצתך, ואחר כך תיקח אותי לתפארת. מי יש לי בגן עדן מלבדך? ולאדמה אין דבר שאני חפץ חוץ ממך. בשרי ולבי עלולים להיכשל, אבל אלוהים הוא כוח לבי וחלקי לנצח. הרחוקים ממך יאבדו; אתה משמיד את כל מי שלא נאמן לך. אבל לגביי, טוב להיות ליד אלוהים. עשיתי את האדון הריבוני למקלטי; אספר על כל מעשיך. תהילים 73

​

​

​

​

​

​