Promoting peace and harmony from an Abrahamic perspective

​

מה זה 'הכרת תודה'?

​

הכרת תודה היא איכות ההכרת תודה; נכונות להפגין הערכה וחזרה על טוב לב.

​

מדוע 'הכרת תודה' חשובה?

​

בהכרת תודה, אנשים מכירים בטוב בחייהם. כדי לעזור לנו להבין את חשיבות הכרת התודה- הבה נחשוב כיצד היה מרגיש העולם בלעדיו. כיצד נוכל ליהנות מברכותינו עד הפוטנציאל הטוב ביותר מבלי להעריך אותן באמת? מדוע למרות שלחלקנו יש את כל מה שרבים יכולים לחלום עליו- מזון, מחסה, ביגוד, אהבה, משפחה, בריאות, עושר, אנו עדיין ממשיכים לחפש את האושר ומתקשים ביותר להתמודד עם אובדן. . ' ? מדוע מי שמספקים את הצרכים הבסיסיים שלו והרבה יותר מזה- ממשיך לסבול מדיכאון, חרדה, מתח ובעיות נפשיות אחרות? מאידך גיסא, איך יתכן שכאשר יש לנו פחות מזל מאחרים מבחינת ההפרשה העולמית- אנחנו עדיין מסוגלים להיות שלמים בתוכנו עם כל כך מעט בהשוואה לאלה שיש להם הגשה עולמית יותר? מה גורם לנו לעבור את המאבק הרגשי, המנטלי והרוחני של 'אובדן' במובן הפיזי?   

​

הכרת תודה כמושג היא יחסית, והיא אינסופית. אין לזה גבולות. דברים תמיד יכולים להיות טובים יותר, ותמיד דברים יכולים להיות גרועים יותר. בעולם זה של תפיסת ניגודים, באמצעות העיניים, האוזניים, הלב והמוח שלנו, בני האדם מסוגלים להשתמש בהשתקפות וניסיון בכדי לבצע השוואות ולהבין טוב יותר את חשיבות הכרת התודה ולהיות מסוגלים יותר להתייחס אליה. ולשלב אותו בחיי היום יום שלהם.  ככל שנהיה אסירת תודה יותר כך אנו 'סובלים' פחות. זה יכול לעזור לנו לקחת אחריות על הסבל שלנו בכך שיש לנו את היכולת לשלוט בו באמצעות רמת הכרת התודה שלנו. באמצעות הכרת תודה, הסבל כבר לא הופך להיות תלוי או תלוי בסיבות חיצוניות בעולם הפיזי הזה- אלא כ'מצב 'שאנו בעצמנו בוחרים להיות בו. הוא עשוי לא למגר את הכאב הפיזי שאנו חווים, אלא בסבלנות וסיבולת ותודה. - זה יכול לעזור לנו 'להרפות' מהצורך להיות בשליטה מוחלטת על חיינו תוך לקיחת אחריות על כך. הכרת תודה יכולה לעזור 'לשחרר' ול'שחרר 'אותנו מתאוות בצע, קנאה ושחיתות הן ברמה האינדיבידואלית והן ברמה האוניברסלית.  

​

מנקודת מבט אברהמית, בחיים ארציים אלה, לחלקנו ניתנת יותר רכוש ארצי, בריאות, ילדים וחופש מאחרים, ואלו הם 'מבחן' בחיי עולם זה הן עבור עצמנו והן עבור אחרים בעלי היכולת. לתפוש- להיות מסוגל להתייחס ולעשות משהו לגבי (לפי יכולתם) את החוויות והברכות שלנו או היעדרן. הבה נשאל- כיצד הייתה לנו היכולת להודות על מחסה אם לא היינו יכולים להבין ולהרהר במושג חוסר הבית? איך היינו אסירי תודה על האוכל והמים הנקיים שלנו אם אין ילד או אדם רעב בעולם לא עכשיו או בהיסטוריה שנאלצו לנסוע קילומטרים רק כדי לשתות ממקור מים מלוכלך? כיצד נוכל להודות על כך שאהובינו נוכחים בחיינו וכיצד נוכל להוקיר אותם באמת אם לא היו מאיתנו שאיבדנו את יקיריהם שאנו יכולים לקשר אליהם? העובדה שהניגודים האלה קיימים, או שהיו קיימים פעם בחיינו שלנו או בחיי בני אדם אחרים, מסייעת לנו להיות מסוגלים להראות 'הכרת תודה' על ידי השוואה בין חוויותינו וברכותינו לחוויות העבר שלנו. וברכות- או חיים וברכות וחוויות של אחרים בהווה או בעבר.

כתבי הקודש אברהם מזמינים את האנושות להיות 'אסירת תודה' לאלוהים ולהודות להוריו. אבל אפשר לשאול- אבל למה אלוהים רוצה או 'צריך' את הכרת התודה שלנו? כאשר אנו צוברים ידע והבנה אנו רואים שאלוהים אינו זקוק להכרת תודה- הוא 'נקי מצורך'. הוא רוצה שנהיה אסירי תודה כך שזוהי עצמנו שיכולים להרוויח מכך. למעשה האנושות דורשת הכרת תודה, מכיוון שאיננו חופשיים מצורך- בניגוד לו- ואיננו 'כל-עצמאים'-  שלא כמוהו.  בקשת הכרת התודה שלו באה מאהבה ורחמים ולא מתוך צורך.  

​

כיצד 'הכרת תודה' יכולה לעזור לנו?

​

הכרת תודה היא מושג מרכזי ותכונה שאנו יכולים לשלב בחיינו על מנת להיות 'מאושרים' באמת. הכרת תודה מסייעת לנו לראות בזכוכית "חצי מלאה" ולא "חצי ריקה". הכרת תודה מסייעת לאנשים לחוש רגשות חיוביים יותר, להתענג על חוויות טובות, לשפר את בריאותם, להתמודד עם מצוקות ולבנות מערכות יחסים חזקות. כשאנחנו עצמנו מרגישים 'אסירת תודה'- עם זה מגיעה תחושה של סיפוק פנימי ושלווה.  

​

הכרת תודה יכולה לעזור לנו לבנות מערכת יחסים טובה יותר עם בוראנו- המקור לכל ההפרשה, זה שנתן לנו 'חיים' ו'חופש להאמין ולפולחן '. האדם יכול לפעמים 'לשכוח' או לקחת כמובן מאליו את הברכות שניתנו לו- על 'חיים'. תנו לנו להודות על כך שיש לנו עיניים לראות איתן, אוזניים איתן לשמוע, לבבות שאפשר להבין איתן, אינטלקט שבעזרתן לחפש את האמת באמצעות ידע וחוכמה. ככל שאנו אסירי תודה על חיינו, על יכולת התפיסה שלנו, על בריאותנו, על יכולתנו לעבוד ולהיות עצמאיים, את יקירינו- ילדים, הורים, משפחה וחברים- כך לבנו הופך לצנוע יותר. ככל שהלב שלנו הופך להיות צנוע יותר כלפי בוראנו, כך הם הופכים להיות רכים יותר וסביר יותר שנרגיש 'אהבה' ו'חמלה 'כלפיו וכלפי אחרים. ככל שאנו חשים יותר אהבה לבוראנו, כך גדל הסיכוי שנזכה להקריב את מה שיש לנו למען מטרתו, כדרך להראות את הכרת התודה על ברכותינו. ככל שנאהב אחרים, כך סביר יותר שנרגיש את הדחף והצורך לעזור לאחרים על ידי שיתוף עמם בברכות שאנו מודים עליהן, ורוצה עבורם את מה שאנו רוצים לעצמנו. לעתים קרובות אנו מגלים שרמת החסד שלנו פרופורציונלית לרמת התודה שלנו. כי מדוע שנרגיש את הדחף לחלוק את ברכותינו עם אלה הזקוקים לה יותר מאיתנו- אם אנו בעצמנו לא משוכנעים שיש לנו יותר ממה שאנו צריכים? 

הכרת תודה יכולה לעזור לשחרר אותנו מחמדנות. ככל שאנו אסירי תודה יותר, וככל שאנו מבינים כי האושר אינו מצוי בעושר ארצי אלא יותר בצדקנות ובשלווה רוחנית, כך הסיכוי שאנו "מקנאים" לאלה שיש להם יותר מרווח עולמי. ככל שאנו מקנאים פחות, כך נהיה פחות מונעים בחיינו על ידי ניסיון להשיג 'יותר' עושר עולמי מעבר לצרכינו. ככל שאנו אנושיים יותר שיכולים לקחת אחריות ולחפש דרך להכרת תודה, כך מערכות היחסים והעולם שלנו יכולים להיות שלווים והרמוניים יותר. ככל שהמנהיגים שלנו פחות שמים דגש על עושר ורווח חומרי, כך הם יכולים להשקיע יותר זמן וכוח כדי לעזור לכולנו לשפר את מערכות היחסים שלנו.  

​

הכרת תודה יכולה גם לעזור לנו להתמודד עם האתגרים היומיומיים שכולנו מתמודדים איתם, וקשיים בחיינו שאנו מרגישים שנאלצים להתמודד איתם. הכרת תודה מסייעת לנו להתמודד ולהתמודד טוב יותר בתקופות של 'אובדן'. כשאנחנו 'מאבדים' משהו שמשמעותו עבורנו, הכרת תודה יכולה לעזור לנו להתגבר על תחושת 'ייאוש' ו'סבל 'ולעזור להפוך רגשות שליליים לרגשים חיוביים. באמצעות הלך רוח זה, אנו הופכים מסוגלים יותר ללמוד ולהרהר באמצעות מה שחלקם עשויים להחשיב כחוויה 'שלילית', להשיג 'חוכמה' אותה אנו יכולים לאחר מכן לשלב בחיינו ובחיי אחרים בהווה העתיד- להפוך אותו למשהו 'חיובי'. לכן הכרת תודה יכולה לעזור לנו 'לצמוח' מבחינה רוחנית באמצעות חווית 'אובדן' במובן הפיזי. הכרת תודה היא גם חלק מרכזי ברווחה הנפשית ויכולה לעזור לנו להחלים מסימפטומים של דיכאון וחרדה.  

​

ככל שנשווה את ברכותינו לאלה שיש להם פחות במובן הפיזי, ולא לאלה שיש להם יותר- כך נזכיר יותר את העוול והדיכוי והשחיתות בעולם שתרמו לסבל. יש מספיק בעולם הזה כדי להאכיל את כולם. ככל שנזכיר לעצמנו את חוסר האיזון הקיים בעולם ונהיה אסירי תודה על ברכותינו, כך סביר יותר שאנו לוקחים אחריות ונעשה משהו על פי היכולות שלנו. כאשר אנו רואים שאחרים 'סובלים' באמצעות אובדן פיזי, ומקבלים את האפשרות שזה עלול לקרות לנו או ליקירינו, רק אפשרות זו יכולה לעזור לנו לגדל חמלה בלבנו כלפי אותם אנשים. חמלה ואהבה זו מהווים גורם מניע לאנושות והיא שעוזרת לנו לבסס שלום וצדק בעולם.

כתבי הקודש אברהם מעודדים אותנו להיות 'אסירי תודה' לבוראנו- לאלוהים- אשר ברא אותנו ונתן לנו מתוך חסדו האוהב. הם גם מעודדים אותנו להודות להורינו. מערכת היחסים בין הורה לילד היא מושג חשוב שאנו יכולים לשקף עליו כדי לעזור לנו להבין את חשיבות הכרת הטוב כלפי בוראנו. הבה נשאל את עצמנו- מדוע אנו רוצים הכרת תודה מילדינו? האם זה בגלל שאנחנו רוצים להיות מסוגלים ליצור מערכת יחסים טובה יותר איתם? -אולי אז זה א  הסיבה שזה כל כך חשוב שנראה תודה לבוראנו, המקור לקיום כל הוא כדי שנוכל גם ליצור איתו מערכת יחסים טובה יותר? ולמה הוא רוצה שנקים איתו מערכת יחסים טובה יותר? -כיוון שככל שהקשר שלנו עם בוראנו טוב וחזק יותר ושלו יותר, כך מערכות היחסים שלנו יהיו טובות יותר זו עם זו. ללא מקור המושגים אהבה, אמת, חסד, חמלה, סליחה, כבוד, ענווה, הכרת תודה וכו '.  כיצד נוכל לבסס שלום והרמוניה בתוך עצמנו ובמערכות היחסים שלנו הן ברמה האינדיבידואלית והן ברמה הגלובלית- מה יהיה אם כן נקודת היצירה?

כיצד 'הכרת תודה' יכולה לעזור לאחרים?

​

כאשר הכרת תודה באה עם חמלה ואהבה לזולת, מושגים אלה עוזרים לנו לרצות לאחרים את מה שאנו רוצים לעצמנו, ועם זה בא 'רצון' 'לחלוק' את ברכותינו עם מי שיש להם פחות מזל במובן הפיזי העולמי. כמו גם החוש הרוחני. ככל שנחלוק מעבר לצרכינו עם מי שיש להם פחות מזל בעושר, בבריאות ובחיים- העולם הזה יהיה 'מאוזן' יותר, ויהיה טוב יותר לרווחתנו הרוחנית ולכן הפיזית, הרגשית והנפשית.

​

כאשר אנו מגלים הכרת תודה לאלה המפגינים בנו חסד על ידי הודיה להם, או החזרת טובה, או בכל דרך שנראית סבירה- זה מאפשר לאחרים להרגיש 'מוערכים' על מאמציהם ומגביר את הסיכוי שהם ימשיכו במעשיהם. חסד- אם מעשה החסד נעשה עם ציפייה לתמורה. מי שעושה טוב בלי ציפייה לשוב- למען האלוהים, ולהראות לו הכרת תודה- לא יצפה אפילו ל'תודה 'ואם אדם אינו מסוגל להשיב טובה או חסד- זה לא ישים אותם ממשיכים להיות אדיבים ונדיבים. (ראה חסד)  

​

אם עוד רבים מאיתנו עודדו זה את זה להיות אסירי תודה ל'אלוהים '- המקור לכל האמצעים- במקום זה לזה, ואם כל אלה ש'נתנו' את מה שהם נותנים כדי לעזור לאחרים עשו זאת על מנת להפגין תודה לבורא שלהם. , ללא ציפייה להחזרה מהנמען-  תארו לעצמכם איזה עולם זה יהיה? אנשים לא היו מתעצבנים זה על זה על כך שהם לא השיבו טובה, והאנושות תראה ב"שיתוף "מעבר לצרכינו" חובה "ודרך להפגין תודה ליוצרו וכדרך להפגין כבוד לכל החיים. על ידי ויתור על הצורך שאחרים יראו לנו הכרת תודה על מה שאנחנו עושים למענם- היינו 'משחררים' אותם מהרגשת 'חובות' אלינו, כי המעשים שלנו יהיו באמת אלטרואיסטיים במהותם יותר כמו מעשה של צדקה. ודמיין עולם שבו כל אלה שנותנים כדי לעזור לאחרים עושים זאת מתוך אהבה לבורא שלהם, ואהבה זה לזה ובגלל שהם אסירי תודה על ברכותיהם- ואילו כל אלה אשר  לקבל חסד  השתדלו להפגין הכרת תודה לאלוהים על ידי שיתוף האספקה שלהם עם אנשים גרועים יותר במובן הפיזי-  ולאלה שהפגינו בהם חסד כמיטב יכולתם. כמה מאושרים ומבורכים יותר כולנו נרגיש?  

​

לעתים קרובות אנו מלמדים את ילדינו ש"שיתוף הוא אכפתיות "ולומדים אותם להגיד 'תודה' ולהפגין תודה וכבוד כלפינו ולכל השאר על כל מה שאנו עושים עבורם- אבל בואו נחשוב- למה אנחנו רוצים שהם יגדלו לדעת שעדיף לחלוק עם אחרים? מדוע אנו רוצים שהם יהיו אסירי תודה? האם איננו כמותם בעיני בוראנו? האם אנו מתרגלים את מה שאנו מטיפים לו? כמה יותר סביר שילדינו יגדלו להיות אדיבים ומשתפים ומודים לנו אם נפגין תודה לבוראנו.  מי מספק לנו ולהורים שלנו ששיתפו אותנו בהפרשה שלהם?  

​
 

איך נוכל להודות יותר?

​

חלק מאיתנו עשויים להאמין שמה שיש לנו בעולם הפיזי הזה 'שייך' לנו וזוהי 'זכותנו' לאותה הוראה. אנו  עשויים להאמין שהם עצמאיים ו'ראויים 'לאותה הוראה ולכן הם פחותים  אסיר תודה על כך.  עם זאת הבה נבחן את המושג 'הפרשה'. מהו 'הפרשה'?  הפרשה היא מושג זורם. מה שייך לנו בעולם הפיזי הזה שלא היה שייך לאחרים לפנינו? מה אנחנו לוקחים איתנו לקברים שלנו? האם אנו באמת מספקים את עצמנו או שמא כל מה שיש לנו מכיוון שהוא ניתן לנו במישרין או בעקיפין? האם כל מה שלדעתנו בבעלותנו על אדמות, רכוש, עושר, ילדים, גופנו הוא באמת שלנו? האם הם נצחיים? האם אנו שולטים בהם או שיש קיום גבוה יותר שיכול לקחת את הכל מאיתנו ברגע?

מנקודת מבט אברהמית- כולנו 'שייכים' לאלוהים- ואליו אנו חוזרים. אנו יצורים רוחניים בלבד הקיימים בצורה פיזית וכל האספקה היא ממנו באופן ישיר או עקיף באמצעות אחרים הפועלים ככלי לזרימה זו של הוראתו. הוא דואג למי שמפרנס אותנו. כל מה שההורים שלנו עושים בשבילנו, זה בגלל 'המקור לכל הפרשה'. הם מספקים לנו כיוון שסופקו להם.   כל מה שהוא 'טוב' שאנו עושים למען ילדינו ואהובינו וכל מה שאנו חולקים מתוך אהבה והכרת תודה- הוא כי גם לנו דאגו.  

​

1) באמצעות ענווה ולבקש מבוראנו שיעזור לנו להיות אסירי תודה יותר על ברכותיו.

2) במקום להשוות את הברכות שלנו לאלה שאולי יש להם יותר במובן הפיזי, אם נשווה את עצמנו לאלה שיש להם 'כנראה' פחות- זה יכול לעזור לנו להרגיש יותר אסירת תודה על הברכות שלנו.

​

3) דרך חווית אובדן ורווח והשוואה ו  משתקף על  הניסיון של שניהם.

​

4) באמצעות שיתוף חוויות ה'אובדן 'זה עם זה, ו'הקשבה' ולמידה אחד מהשני.

​

5) באמצעות הקמת משמעת של הכרת תודה באמצעות דיבור ונימוסים למשל להודות לאלוהים בכל בוקר וערב על  ברכה  של החיים וההזדמנות שלהם, או  לזכור להגיד 'תודה' לאחרים כשהם עושים מעשה חסד כלפינו.

​

6) באמצעות השתקפות ומיינדפולנס ו'אמפתיה 'כלפי אחרים דרך זמנם של' אובדן '.  

​

7) באמצעות מעשי צדקה.

​

8) תפילה לאחרים.

​

9) צום. הקרבה של אספקת מזון ומים לתקופה מסוימת יכולה לסייע לנו לגדל 'אמפתיה' למי שיש להם פחות מזל מאיתנו, ולעזור לנו להיות אסירי תודה על ההוראות הבסיסיות שלנו כשיש לנו אותן.  

​

(הכתיבה למעלה מבוססת על השתקפויותיו של ד"ר לייל  מכשיר שידור)

​

​

​

ציטוטים בכתובים על 'הכרת תודה:'

​

'... ופקדנו על האדם בנוגע להוריו- אמו  הגה אותו ברפיון על רפיון, וגמילתו הייתה תוך שנתיים. תודו לי ולהוריכם; אלי הוא הגורל. הקוראן 31:14

​

'... אם מישהו חפץ בגמול בחיים האלה, אנו ניתן לו אותו; ואם מישהו חפץ בגמול להלן, אנו נותנים לו אותו. ובמהירות אנו מתגמלים את אלה (המשרתים אותנו) הכרת תודה. ' הקוראן 3: 145

​

"... כל אדם אסיר תודה עושה זאת לרווח נפשו ..." הקוראן 31:12

​

​

'.. האם אינך רואה שהספינות מפליגות בים בחסדו של אלוהים, כדי שיראה לך כמה מהתפארות שלו.  אכן יש בזה סימנים לאנשים המתמידים ומודים. 'הקוראן 31:31

​

​

״אני אשבח את שם אלוהים בשיר ואפאר אותו  בהודיה. ' תהילים 69:30

​

״אם אתה אסיר תודה, בהחלט הייתי נותן לך יותר; ואם אינך כפוי תודה, הסירוב שלי חמור באמת. '  הקוראן 14: 7

​

​

'בזמן שכל עצרת ישראל עמדה שם, המלך הסתובב וברך אותם. אז הוא אמר:

"השבח לאל, אלוהי ישראל, אשר בידו מילא את מה שהבטיח בפיו לאבי דוד. כי הוא אמר, 'מהיום שהוצאתי את עמי ישראל ממצרים, לא בחרתי בעיר בשום שבט ישראל לבנות מקדש כדי ששמי יהיה שם, אבל בחרתי בדוד לשלוט בעמי. ישראל.'

'לאבי דוד היה בלבו לבנות בית מקדש בשם ה', אלוהי ישראל. אך אלוהים אמר לאבי דוד, 'טוב היה אם היה לך בלב לבנות בית מקדש לשמי. אף על פי כן, אתה לא זה שבנה את בית המקדש, אלא בנך, בשרך ודם שלך - הוא זה שיבנה את בית המקדש על שמי '.

'האל קיים את ההבטחה שהבטיח: הצלחתי את דוד אבי, ועכשיו אני יושב על כס המלכות של ישראל, בדיוק כפי שהבטיח ה', ובניתי את בית המקדש לשם ה ', אלוהי ישראל. סיפקתי שם מקום לארון הקודש, בו נמצאת ברית ה 'שהוא כרת עם אבותינו כשהוציא אותם ממצרים'.  מלכים א '8: 14-21

​

​

״למה אלוהים יעניש אותך אם הודת לו והאמינה בו. ואלוהים תמיד מעריך (של טוב), יודע הכל. ' הקוראן 4: 147

​

​

'לשיר אל  אדון  בשבחי תודה; לעשות מוזיקה  לאלוהינו על הנבל '. תהילים 147: 7

​

​

​

'הוא זה שמאפשר לך לנסוע ביבשה ובים עד שכאשר אתה בספינות והם מפליגים איתם ברוח טובה והם שמחים בה, באה רוח סערה והגלים באים עליהם מכל מקום והם מניחים שהם מוקפים, מתחננים לאלוהים, כנים כלפיו בדת, "אם תציל אותנו מזה, בוודאי נהיה בין המודים".  אבל כשהוא מציל אותם, הם מיד מבצעים עוול בכדור הארץ ללא זכות. הו האנושות, העוול שלך הוא רק נגד עצמך, [רק בהנאה] מחיי עולם. אז אלינו היא החזרה שלך, ואנו נודיע לך על מה שעשית בעבר. ' הקוראן 10: 22-23

​

'אני מודה לך ומשבח אותך, אלוהי אבותי:  נתת לי חוכמה  וכוח, הודעת לי מה שביקשנו ממך, הודעת לנו את חלום המלך '. דניאל 2:23

​

​

'וכל הברכות והדברים הטובים שיש לך, זה מאלוהים.' הקוראן 16:53

​

"העברנו חוכמה ללוקמן: 'הראה תודה לאל. כל אדם אסיר תודה עושה זאת כדי להרוויח את נשמתו שלו: אבל מי שאינו מכיר תודה באמת אלוהים נקי מכולם רוצה ראוי לשבח. '  הקוראן 31:12

​

​

'אני מודה לך, אבא, אדון שמיים וארץ, שהסתרת את הדברים האלה מהחכמים והמבינים וחשפת אותם לילדים קטנים; כן, אבא, כי כך היה רצונך האדיב. כל הדברים נמסרו לי על ידי אבי, ואיש אינו מכיר את הבן מלבד האב, ואיש אינו מכיר את האב חוץ מהבן וכל מי שהבן בוחר לחשוף אותו '. מתי 11: 25–27

​

"אז כאשר (שלמה)) ראה אותו מונח לפניו [בהתייחסו לכס מלכת שבא], הוא אמר: 'זה על ידי חסד אדוני כדי לבחון אותי אם אני אסיר תודה או אסיר תודה! ומי שהוא אסיר תודה, באמת, הכרת התודה שלו היא כלפי (טובת) העצמי שלו, ומי שהוא אסיר תודה, (הוא כופר רק על אובדן העצמי שלו). בהחלט! אדוני הוא עשיר (ללא כל רצון), שופע. '"  הקוראן 27:40

​

​

'אני אודה לך,  אדוני, בכל לבי; אספר על כל המעשים הנפלאים שלך '. תהילים ט: א

​

'הוא (שלמה) אמר: "אדוני! השראה והנחיי אותי כדי שאודה לך על טובתך שהענקת לי ולהורי, וכדי שאוכל להתנהג בצדק באופן שימצא חן בעיניך; וכלול אותי (מתוך רחמיך) בין עבדיך הצדיקים ". הקוראן 27:19

​

"ואנחנו הורו לאדם בנוגע להוריו- אמו נתפסה אותו בחולשה על חולשה, וגמילתו הייתה בשתי עונות. תודו לי ולהוריכם; בעיני הוא הגורל. ' הקוראן 31:14

​

'בשבחים ובהודיה הם שרו ל  לורד: “הוא טוב; אהבתו לישראל נמשכת לנצח ”. וכל האנשים קראו צעקה גדולה  של שבח ל  אלוהים, כי הקרן  של בית ה  אדון  הי מאחר.'  עזרא 3:11

​

​

'צאצאיהם של אלה שנשאנו עם נוח; אין ספק שהוא היה משרת אלוהים אסיר תודה. '  הקוראן 17:13

​

'אני אודה ל  אדון  בגלל צדקותו; אשיר את השבחים  של שם ה  אדון  הגבוה ביותר.' תהילים ז, יז

​

'אודה לך באסיפה הגדולה; בין ההמונים  אני אשבח אותך '. תהילים 35:18

​

'תבואו,  תנו לנו לשיר בשמחה  אל ה  אדון; תנו לנו לצעוק בקול  אל הסלע  של ישועתנו/ בואו לפניו  עם הודיה והוקיר אותו במוזיקה  ושיר. בשביל ה  אדון  הוא האל הגדול, המלך הגדול  מעל לכל האלים '. תהילים 95: 1-3

​

״תכנס בשעריו עם הודיה  ובתי המשפט שלו  עם שבחים; להודות לו ולשבח את שמו. בשביל ה  אדון  זה טוב  ואהבתו נמשכת לנצח; נאמנותו  ממשיך לאורך כל הדורות״. תהילים 100: 4-5

​

'שבח את  אדון. תודו ל  אלוהים, כי הוא טוב; אהבתו נמשכת לנצח '. תהילים 106: 1

​

תנו להם להודות  אל ה  אדון  על אהבתו הבלתי פוסקת ומעשיו הנפלאים  לאנושות. תנו להם להקריב מנחות תודה ולספר על יצירותיו  עם שירי שמחה. תהילים 107: 21-22

​

״תודה ל  אדון,  כי הוא טוב; אהבתו נמשכת לנצח״. תהילים 118: 1

​

'לכן, מכיוון שאנו מקבלים מלכות שאי אפשר להתערער ממנה,  תנו לנו להודות, ולכן לעבוד את אלוהים בצורה מקובלת ביראה וביראה,  כי "אלוהינו הוא אש מאכלת". העברים 12: 28-29

​

​

​

'בוא אלי, כל העובדים והעמוסים, ואני אתן לך מנוחה. קח עליך את העול שלי, ולמד ממני, כי אני עדין ושפל בלב, ותמצא מנוחה לנפשך. כי העול שלי קל והמשא שלי קל '.  מתי 11: 28-30

​

'..לקח את שבע הלחם והדגים, והוא הודה, שבר אותם והמשיך לתת אותם לתלמידים, והתלמידים נתנו אותם להמונים.' מתי 15:36  

​

​

'וכאשר אתה מתפלל, אל תצטבר משפטים ריקים כמו הגויים, כי הם חושבים שהם יישמעו על דבריהם הרבים.  אל תהיה כמוהם, כי אביך יודע מה אתה צריך לפני שאתה שואל אותו '. מתי 6: 7-8

​

​