שוחד נתפס כקסם על ידי הנותן אותו; הם חושבים שההצלחה תגיע בכל צעד ושעל. משלי יז:8

והשמדתי את ערי ארצך, ושברתי את כל מבצריך. והשחיתי את הכשיבים מידכם, ולא יהיו לך מגבי חזרים. והשחיתי את פליכם ואת המנחות את מקניך, ולא תשתחוה עוד את מעשיך. מיכה ה' 10-12

ותענה חנה ותאמר: לא, אדוני, אשת רוח עצבנית אני, ולא יין חדש ולא יין ישן לא שתיתי, ושפכתי את נפשי לפני ה'. אל תמסור את אשתך לפני האשה חסרת המצפון, כי מתוך שפע תלונתי ורוגזי דיברתי עד עתה. ויענה אלי ויאמר: לך לשלום ויענה אלוהי ישראל לבקשתך אשר ביקשת ממנו. ותאמר: תמצא עבדתך חסד בעיניך; והלכה האשה לדרכה ואכלה, ופניה לא היו (עצובים) עוד. וישכמו בבקר, וישתטחו לפני יהוה, וישבו ויבאו אל-ביתם אל-רמה, וידע אלקנה את-את-חנה אשתו, ויזכר ה'. ויהי בבוא העת לאחר הרתה חנה וילדה בן ותקרא את שמו שמואל כי (אמרה); "שאלתי אותו מה'." שמואל א' 1:15-20 

​

"כי המרד הוא כחטא עתידות, ועקשנות היא כעבודת אלילים ושרפים. מאז שדחית את דבר ה', הוא דחה אותך מלהיות מלך." שמואל א' ט"ו:23

ויאמר שאול אל עבדיו: "בקשו לי נפשית ואלך אליה ושדל עמה." ויאמרו עבדיו: "הנה נפשית באנדור." ויתפשר שאול ויתעבש בגד אחרים. וילך, הוא ושני אנשים עמו. ויבאו אל-האשה בלילה, ויאמר: "שלו עתה עלי בדברות, והכלו לי את אשר אגיד לך." ותאמר אליו האשה: "הנה ידעת מה עשה שאול, שהוא מבטל את המעשים ואת המדידים בעצמות הגדעו"א, מן הארץ, ולמה תטמה מלכת לנפשי להגרימי. למות?" וישבע לה שאול ביהוה לאמר: "חי יהוה, לא יענה לכם על הדבר הזה." ותאמר האשה: את מי אעלה לך באוב? ויאמר: העלו לי שמואל. ותרא האשה את שמואל, ותזעקה בקול. ותאמר האשה אל שאול לאמר: "למה הרמת אותי כי שאול אתה." ויאמר לה המלך: אל תירא, כי מה ראית? ותאמר האשה לשאול: "ראיתי מלאכים עולים מן הארץ". ויאמר לה: מה צורתו? ותאמר: "זקן עלה והוא עוטף בגלה." וידע שאול כי שמואל הוא; וישתחוה פניו אל-הארץ, וישתחט. ויאמר שמואל אל שאול: למה קעתני, להעליתי. ויאמר שאול מאד מאד והפלשתים נלחמים עלי, ויסב אלהים ממני, ולא ענה לי עוד, לא בנביאים ולא בחלומות, וקראתי לך לתת לי. לדעת מה אני אעשה." ויאמר שמואל: "ומדוע אתה שואל אותי, כאשר פנה ה' ממך ויהיה (תומך) לאויבך? ועשה לו ה' כדבריו, וקרע ה'". המלכות מידך ונתת אותה לרעך לדוד כי לא שמעת בקול ה' ולא עשית את עזות חמתו בעמלק, על כן עשה ה' את הדבר הזה לך. היום הזה. 

ואל תשמע לנביאיכם ולחזיריכם ולחלומותיכם ולמחזיריכם ואת המכשפים, האמרים לכם לאמר לא תעבד את מלך בבל. ירמיהו כז:9

​

ואמרו, כל אחד עם חבירו, בוא נטיל גורל, למען נדע על מי פקדה אותנו הרעה הזאת. אז הטילו גורל, והגורל נפל על יונה. יונה א' 7

ואקרב אליך למשפט, ואהיה עד מהיר נגד המכשפים ונגד הנואפים ונגד נשבעים שקר; וכן נגד המעכבים שכר שכירי היום, האלמנה והיתומים, והמעוותים את זכויותיו של הנכרי, [ואין] יראים ממני, אומר ה' צבאות. כי אני, ה', לא נשניתי; ואתם בני יעקב לא הגעת לקץ. מימי אבותיכם סרתם מחורתי ולא שמרתם. "שוב אלי ואשוב אליך", אמר ה' צבאות, אך אמרת: "במה יש לנו לחזור?" האם אדם ישדוד את אלוהים? ובכל זאת אתה גוזל אותי, ואתה אומר: "במה גזלנו אותך?" - במעשרות ובהיטל תרומה. אתה מקולל בקללה, אבל אתה גוזל אותי, כל העם! הביאו את כל המעשרות לאוצר כדי שתהיה תזונה בביתי, ותנסו אותי עתה בזה, אומר ה' צבאות, [לראות] אם לא אפתח לכם את פרוות השמים ואשפוך לעד. אתה מברך עד שלא יהיה מקום להספיק לזה. ואתגרת את האכל למענכם, ולא ישחית את פרי ארץך; ולא תשליך גפנך את פריה לפריו בשדה, אמר יהוה צבאות. ואחר כל הגוים יהללו אותך כי ארץ חפקה תהיה, נאם ה' צבאות. מלאכי ג 5-12

ויעביר את-בניו באש בגיא בן הינום; הוא תרגל אמירת עתידות, חיזוי וכשפים, והוא התייעץ עם necromancers ואלה הגואים לפי עצם הג'ידואה; עשה הרבה הרע בעיני יהוה להכעיס אותו. מלכים ב' יז:17

וישים את פסל האליל אשר עשה בבית האלוהים אשר אמר ה' אל דוד ואל שלמה בנו בבית הזה ובירושלים אשר בחרתי מכל שבטי ישראל. , אקים את שמי לעד ולא אמשיך להסיר רגלי ישראל מן הארץ אשר נתתי לאבותיהם אם ישמרו לעשות כל אשר ציוויתי אותם ועל פי כל התורה החוקים. ,והמשפטים אשר צוה אותם משה עבדי". ויהי מנשה את יהודה ואת יושבי ירושלים לעשות את הרע, יותר מהגוים אשר השמיד ה' מלפני בני ישראל. וידבר יהוה אל-מנשה ואל-עמו, ולא שמעו. ויביא ה' עליהם את מפקדי מלך אשור ותפסו את מנשה בווים ויקשרו אותו בשלשלאות נחושת ויביאו אותו לבבל. ובצרה ויפנח את-יהוה אלהיו, והשתכל מאד לפני אלהי אבותיו. ויתפלל אליו, ויקבל את תפלתו, וישמע את תחנתו והשיב אותו אל-ירושלים למלכתו, וידע מנשה כי ה' הוא אלהים. דברי הימים ב' ל"ג:6-13

בגלל זנותיה הרבות של הזונה, המקסימה והקסומה, המגילה עמים בזנותיה, ומשפחות עם קסמיה. להביט! אני נגדך, נאמר ה' צבאות, ואגלה את חצאייך על פניך, והראה לגויים את ערותך ואת הממלכות את חרפתך. ואשליך עליך דברי תועבה ואשפיל אותך, ואעשה אותך כגללים. ויהי, כי-ראה אתכם, יהיה ממך, ויאמר: ננוה נבזזה. מי ינחם אותה? מנין אחפש לך מנחמים? האם אתה טוב יותר מנ-אמון אשר היה בין הנהרות, וסביבו מים-אשר חומתו הים ושל הים חומתו? כוש היה כוחו, ומצרים, אשר אין קץ; פוט והלובים היו עוזריכם. גם היא יצאה לגלות בשבי. גם ילדיה הקטנים נזרקו בראש כל הרחובות. והטילו גורלות על נכבדיה, וכל גדוליה נכרכו בשלשלאות. גם אתה תהיה שיכור; אתה תיעלם; גם אתה תחפש מקלט מהאויב. כל מבצריך כעצי תאנה עם פירות בשלים; אם מטלטלים הם נופלים בפי האוכל. להביט! האנשים שלך הם [כמו] נשים בקרבך. לאויביך, שערי ארצך ייפתחו; אש תאכל את הסורגים שלך. שאב לעצמך מי מצור; לחזק את הביצורים שלך; יבוא לתוך החימר ודורך את המרגמה; לתפוס את תבנית הלבנים. שם אש תאכל אותך; חרב תכרע אותך, תכלה אותך כמו הארבה הכרסם. תיסחף בארבה המכרסם; תיסחף כמו הארבה המתגבר. הגדלתם את סוחריכם יותר מכוכבי השמים; הארבה הנשנש מתפשט ומתעופף. נסיכיך כארבה המתרבה, ומרשליך כצבאות ארבה אשר יורדים על החומות ביום קר; השמש זורחת, והיא עפה משם, ומקומה אינו ידוע - היכן הם נמצאים. מנהיגיך רדומים, מלך אשור; גבוריך במנוחה; עמך מפוזר על ההרים ואיש לא אוסף אותם. פצעך קשה; כל השומעים את הדיווח שלך מוחאים לך כפיים, כי על מי לא עבר נזקך כל הזמן? נחום ג 4-19

ויצוה המלך לזמן את החושבים, את האסטרולוגים, את המכשפים ואת הכשדים לספר למלך את חלומותיו, ויבואו ועמדו לפני המלך. דניאל ב':2

השיבו הכשדים לפני המלך ואמרו: "אין אדם בארץ אשר יכול להכריז את דבר המלך, כי שום מלך גדול וחזק לא שאל דבר כזה מאף נושן, אסטרולוג וכשדי. וענין המלך. שואל קשה, ואין עוד שיוכל לומר זאת לפני המלך מלבד המלאכים, שאין מגוריהם עם אנשים". דניאל ב' 10-11

ואז נכנס דניאל וביקש מהמלך שיינתן לו זמן, ויאמר הפירוש למלך. לאחר מכן הלך דניאל הביתה והודיע לעמיתיו, חנניה, מישאל ועזריה, על העניין. ולהתפלל ולהתחנן לאלוהי השמים על הסוד הזה, שדניאל ועמיתיו לא יאבדו עם חכמי בבל הנותרים. אז התגלה הסוד לדניאל בחזון הלילה; אז בירך דניאל את אלוהי השמים. דיבר דניאל ואמר: יהי שם ה' יתברך מעולמי עד ועד עולם, למי החכמה והגבורה. וישנה את המועדים ואת המועדים, מסלק מלכים ומעמיד מלכים, נותן חכמה לחכמים. ודעת ליודעי בינה הוא מגלה את הדברים העמוקים והסודיים, הוא יודע את אשר בחושך, והאור שוכן עמו. לך אלוהי אבותי אני מודה ומשבח כי נתת לי. חכמה וגבורה, ועתה הודעת לי את אשר ביקשתי ממך, לענין המלך הודעת לי." דניאל ב' 17-23

דבר המלך ויאמר לדניאל ששמו בלטשאצר: "האם יש לך יכולת לספר לי את החלום שראיתי ואת פירושו?" דניאל ענה למלך ואמר: "את הסוד שהמלך שואל, אין חכמים, אסטרולוגים, רופאים או דמונולוגים שיכולים לספר למלך. אבל יש אלוהים בשמים שמגלה סודות, והוא נותן למלך נבוכדנצר לדעת מה יהיה. באחרית הימים: זה חלומך ומראות ראשך על משכבך. אתה, המלך, מחשבותיך באו בעודך על משכבך, מה יהיה לאחר מכן, ומגלה הסודות מודיע לך מה יהיה. .ולא בחכמה שיש לי יותר מכל החיים גילה לי את הסוד הזה, אלא כדי שידעו למלך את הפירוש, ותדע את מחשבות לבך, מלך אתה. התבוננו והנה תמונה אחת גדולה, תמונה בעלת בסיס גדול ובהדר יוצא דופן, עמדה מולך וצורתה הייתה מפחידה.התמונה ההיא היה בעל ראש זהב משובח, חזהו וזרועותיו מכסף בטנו וירכיו היו מנחושת רגליו מברזל ורגליו בחלקן של ברזל ובחלקו מחימר. התבוננת עד שנחצבה אבן אחת בלי ידיים, והיא פגעה בתמונה על רגליה של ברזל וחמר ופוררה אותן. אז התפוררו הברזל, הטיט, הנחושת, הכסף והזהב, והם היו כמוץ מגורן הקיץ, והרוח נשאה אותם, ולא נמצא להם מקום, ולאבן. שפגע בתמונה הפך להר ענק ומילא את כל כדור הארץ. זה החלום, ואת פירושו נאמר לפני המלך. אתה המלך מלך המלכים, אלוהי השמים נתן לך ממלכה חזקה, חזקה ובולטת. ובכל מקום בו שוכנים אנשים, חיות בר ועופות השמים, הוא נתן בידך ונתן לך שליטה על כולם. אתה ראש הזהב. ואחריכם תקום ממלכה נוספת נמוכה ממך, ועוד-ממלכה שלישית- של נחושת, אשר תשלוט על כל הארץ. וממלכה רביעית תהיה חזקה כברזל, כי ברזל מפורר ומשטח הכל, וכמו ברזל, המנפץ את כל אלה, הוא יתפורר ויתנפץ. ומה שראית, הרגליים והאצבעות - שחלקן מחמר חרס וחלקן מברזל - כך תהיה ממלכה מחולקת, ותהיה בה מעט מכוח הברזל, לאור מה שראית מעורב ברזל. עם חימר. ואצבעות הרגליים היו חלקן ברזל וחלקן חרס, כי חלק מהמלכות תהיה חזקה וחלק ממנה ישבר. ומה שראית, ברזל מעורב בטיט, [מרמז] שהם יתערבבו בזרע בני אדם, אבל לא ידבקו זה בזה, כמו שאין ברזל מתערבב בטיט. ובימי המלכים האלה, אלהי השמים יקים מלכות לעולם, לא תישמד, והמלכות לא תישאר לעם אחר; היא תתפורר ותשמיד את כל הממלכות הללו, והיא תעמוד לעד. כשם שראיתם שמההר נחצבה אבן ללא ידיים, והיא מפוררת את הברזל, הנחושת, הטיט, הכסף והזהב. הדע האלהים הגדול את המלך אשר יהיה אחרי זה והחלום נאמת ופרושו מיחם." ויפל המלך נבוכדנצר על פניו והשתחוה לפני דניאל, וציווה להקריב מנחה. ומשביעות נפש כדי להביאו לשביעות רצון, ענה המלך לדניאל ואמר: "באמת, אלוהיך הוא אלוהי האלים ואדון המלכים, והוא מגלה סודות, כי הצלחת לגלות סוד זה. דניאל ב' 26-47

ויגרשו אתכם מן הבריות, ומגורכם יהיה עם בהמת השדה, ויאכילו אתכם עשב כבהמה, ובטל השמים תטפו, ושבע תקופות יעברו עליכם עד. אתה יודע שהעליון שולט במלכות בני האדם, ולמי שהוא רוצה הוא נותן אותה. ומה שאמרו לעזוב, שורשי העץ העיקריים, מלכותך תישאר שלך, ברגע שתדע ששמים שולטים. אכן, המלך, יהי רצון עצתי, ובצדקה תסיר את חטאך ואת עוונך ברחמים על העניים; אולי שלוותך תימשך." דניאל ד':22-24

יש איש בממלכתך אשר בו רוח מלאכים קדושים, ובזמן אביך נמצאה בו הארה, בינה וחכמה כחוכמת המלאכים, והמלך נבוכדנצר אביך מינה אותו לנסיך הקודש. נמקים, האסטרולוגים, הכשדים והדמונולוגים; [כך עשה] אביך המלך. הכל מפני שנמצאה בו רוח עילאית, ידע ותבונה לפרש חלומות, לספר חידות ולהתיר קשרים, בדניאל, אשר שם המלך בלטשאצר; עתה יזמנו את דניאל והוא יספר את הפירוש". לאחר מכן הובא דניאל לפני המלך. הרים המלך את קולו ואמר לדניאל: "אתה דניאל שהוא מגולי יהודה אשר הביא אבי ממנו. יהודה. ושמעתי עליך שרוח המלאכים נמצאת בך, ונמצאת בך הארה, בינה וחכמה עליונה. ועתה הובאו לפניי החכמים, האסטרולוגים, למען יקראו את הכתב הזה ויודיעו לי את פירושו, אך אין הם יכולים לפרש את הדבר לספר. ושמעתי עליך שאתה יכול פירושים ולהתיר קשרים. עכשיו אם תוכל לקרוא את הכתובה ולהודיע לי את פרשנותו, תלבש סגול ותהיה לך שרשרת זהב על צווארך, ומעל שליש מהממלכה תשלוט." ואז הרים דניאל את קולו ואמר. לפני המלך, "שמרו את מתנותיכם לעצמכם, ותן את מתנותיכם המפוארות למישהו אחר, אבל אקרא את הכתב עבור המלך, ואודיע לו את הפירוש. אתה המלך [כי] האל העליון נתן לאביך, נבוכדנצר, מלכות, גדלות, כבוד ותפארת. ובגודות שהוא נתן לו, כל העמים והגוים והלשאים רעדו, ויראו ממנו; את מי שירצה יהרוג, ואת מי שירצה יתן לחיות; את מי שירצה יתעלה, ואת מי שירצה ישפיל. וכשהתההר לבבו והתקשה רוחו כדי שעשה רשע, הודל מכסאו מלכותו, והוסר ממנו הכבוד. והוא גורש מן האנושות, ולבו היה ממש כמו של החיות, ומגורו היה עם חמורי הבר. האכילו אותו עשב כמו הבקר, וגופו היה ספוג טל השמים, עד שהבין שהאל העליון שולט במלכות האדם, ואת מי שירצה יעמיד עליה. דניאל ה' 11-21

"לא כל מי שאומר לי 'אדוני אדוני' ייכנס למלכות השמים, אלא רק מי שעושה את רצון אבי שבשמיים. רבים יאמרו לי ביום ההוא: 'אדוני ה', האם לא התנבאנו בשמך ובשמך גירשנו שדים ובשמך עשינו ניסים רבים?' ואז אגיד להם בפשטות, 'מעולם לא הכרתי אותך. הרחק ממני, עושי רשעים!' "לכן כל השומע את דברי האלה ומיישם אותם דומה לאדם חכם אשר בנה את ביתו על הסלע. "לכן כל השומע את דברי האלה ומיישם אותם דומה לאדם חכם אשר בנה את ביתו על הסלע. אבל כל השומע את דברי האלה ולא מוציא אותם לפועל דומה לאיש שוטה שבנה את ביתו על חול. הגשם ירד, הנחלים עלו, והרוחות נשבו והכו בבית ההוא, והוא ירד ברעש גדול". מתי ז':21-27

"אשרי המכבסים את בגדיהם למען יזכו להם עץ החיים ויעברו בשערי העיר. בחוץ נמצאים הכלבים, אלה שעוסקים באמנויות קסם, חסרי מוסר מינית, הרוצחים, עובדי האלילים וכל מי שאוהב ועושה שקר. התגלות כ"ב: 15-16

אבל הפחדנים, הלא מאמינים, השפלים, הרוצחים, הלא מוסריים מבחינה מינית, העוסקים באמנויות קסם, עובדי האלילים וכל השקרנים - הם יועברו לאגם הלוהט של גופרית בוערת. זה המוות השני". התגלות 22:8

הם גם לא התחרטו על רציחותיהם, אמנויות הקסם שלהם, חוסר המוסר המיני שלהם או גניבותיהם. התגלות 9:21

אורה של מנורה לעולם לא יאיר בך שוב. קולם של חתן וכלה לא יישמע בך שוב. הסוחרים שלך היו האנשים החשובים בעולם. בכישוף הקסם שלך הוליכו את כל העמים שולל. התגלות 18:23

מי שעוין את אלוהים, ואת מלאכיו, ושליחיו, וגבריאל ומיכאל - אלוהים עוין את חסרי האמונה.

גילינו לך אותות ברורים, ואיש לא דוחה אותם חוץ מהחוטאים. האם בכל פעם שהם כורתים ברית, חלקם משליכים אותה הצידה? למעשה, רובם אינם מאמינים. וכשהגיע אליהם שליח מאת ה', המאשר את מה שיש להם, זרקה פלג של אלה שקיבלו את הספר את ספר ה' מאחורי גבם, כאילו אינם יודעים. והם עקבו אחר מה שלימדו השדים בזמן מלכות שלמה. לא שלמה לא האמין, אלא השדים לא האמינו. הם לימדו את העם כישוף ואת מה שהתגלה בבבל לשני המלאכים חרות ומרות. הם לא לימדו אף אחד עד שאמרו, "אנחנו מבחן, אז אל תאבד אמונה." אבל הם למדו מהם את האמצעים לגרום להפרדה בין איש לאשתו. אבל הם לא יכולים להזיק לאיש אלא ברשותו של אלוהים. והם למדו מה יזיק להם ולא יועיל להם. אבל הם ידעו שמי שעוסק בזה לא יהיה לו חלק בעולם הבא. עלוב זה מה שהם מכרו את נשמתם, לו רק ידעו. אילו היו מאמינים והיו צדיקים, השכר מאלוהים היה טוב יותר, אילו רק ידעו. הקוראן 2:98-103

​

אסורים עבורך נבלות, דם, בשר חזירים וחיות המוקדשות לזולת אלוהים; גם בשר של חיות שנחנקות, נהרגות באלימות, נהרגות בנפילה, נדפקות למוות, מרוסקות על ידי חיות בר - חוץ ממה שאתה מציל, וחיות המוקרבות על מזבחות; ותרגול הגרלה. כי זה לא מוסרי. היום, אלו הכופרים התייאשו מהדת שלך, אז אל תפחד מהם, אלא פחד ממני. היום שיכללתי את דתם עבורכם, והשלמתי את חסדי עליכם, ואישרתי את האיסלאם כדת עבורכם. אבל מי שנכפה על ידי רעב, ללא כוונה לעוולה - אלוהים הוא סלחן ורחום. הקוראן 5:3

​

הו אתם המאמינים! תרופות משכרות, הימורים, עבודת אלילים וגילוי עתידות הם תועבות מעשה השטן. הימנע מהם, כדי שתצליח. הקוראן 5:90

כאשר יוסף אמר לאביו, "הו אבי, ראיתי אחד עשר כוכבי לכת, ואת השמש והירח; ראיתי אותם משתחוים אליי." הוא אמר: "בני, אל תספר את חזונך לאחיך, פן יזמו ויזמו נגדך. השטן הוא האויב המושבע של האדם. וכך יבחר בך אדונך, וילמדך את פירוש המאורעות, וישלים את ברכתו עליך ועל משפחת יעקב, כמו שהשלים אותה קודם על אברהם אבותיך ויצחק. אדונך יודע וחכם. אצל יוסף ואחיו שיעורים למחפשים. הקוראן יב:4-6

"הו חבריי האסירים, האם אדונים מגוונים טובים יותר, או אלוהים, האחד, העליון?" "אינך סוגד מלבדו, חוץ משמות שציינת, אותך ואת אבותיך, אשר אלוהים לא שלח עליהם שום סמכות. המשפט אינו שייך לאיש מלבד אלוהים. הוא ציווה שלא תעבדו איש מלבדו. זו הדת הנכונה, אבל רוב האנשים לא יודעים. "הו חבריי האסירים! אחד מכם יגיש לאדונו יין; ואילו השני יצלב, והציפורים יאכלו מראשו. כך העניין שאתה שואל לגביו הוסדר". הקוראן 12:39-41

"יוסף, איש האמת, הודיענו על שבע פרות שמנות שאוכלות שבע רזות, ושבעה דוקרנים ירוקים, ואחרים יבשו, למען אשוב אל העם למען ידעו." הוא אמר, "אתה תחווה חווה במשך שבע שנים רצופות. אבל כל מה שקוטפים, השאירו אותו בקוצים, חוץ מהמעט שאוכלים." ואז אחרי זה יבואו שבעה קשים, שיכלו את מה שאחסנת להם, חוץ מהמעט ששמרת. ואז אחרי זה תבוא שנה שמביאה הקלה לעם, ובמהלכה הם ילחצו. אמר המלך: "תביא אותו אליי." וכשבא אליו השליח, אמר: חזור אל אדונך ושאל אותו על כוונות הנשים שחתכו את ידיהן; אדוני מודע היטב למזימות שלהם." "הוא אמר: "מה קרה לכם, נשים, כשניסיתם לפתות את יוסף?" הם אמרו: "אלוהים ישמור! לא ידענו על שום רוע שביצע אותו". אשתו של המושל אמרה אז, "עכשיו האמת מתגלה. אני זה שניסיתי לפתות אותו, והוא אומר את האמת". "זה כדי שהוא יידע שלא בגדתי בו בסתר, ושאלוהים אינו מנחה את מזימות הבוגדים." "עם זאת, אני לא טוען שאני חף מפשע. הנשמה מצווה על הרע, חוץ מאלה שאדוני מרחם עליהם. באמת אדוני סלחן ורחום". הקוראן 12:46-53

הוא אמר, "אתה זורק!" וכשהשליכו, הפתיעו את עיני העם, והפחידו אותם, והפיקו קסם אדיר. ונתנו השראה למשה: "זרוק את המטה שלך". ומיד, זה בלע את מה שהם מזייפים. אז האמת התממשה, ומה שהם ייצרו יצא לשווא. שם הם הובסו, והצטמצמו לחלוטין. והקוסמים נפלו על ברכיהם. אמרו: "האמנו בריבונו של עולם". "אדוני משה ואהרן. אמר פרעה: "האם האמנת בו לפני שנתתי לך רשות? זו בוודאי מזימה שתכננת בעיר, כדי לגרש ממנה את אנשיה. אתה בטוח תדע." "אני אכרת את ידיך ואת רגליך משני הצדדים; אז אני אצלוב את כולכם." הם אמרו: "אל אדוננו נשוב." "אתה נוקם בנו רק בגלל שהאמנו באותות אדוננו כשהם הגיעו אלינו." "אדוננו! שפכו עלינו סבלנות וקבלו את נפשנו בכניעה". אמרו ראשי עם פרעה: האם תשאירו למשה ולעמו צרה בארץ, ותעזבו אתכם ואת אלהיכם? הוא אמר: "נהרוג את בניהם ונחסוך על הנשים שלהם. יש לנו כוח מוחלט עליהם". אמר משה לעמו: בקש עזרה באלוהים והיה סבלני. הארץ שייכת לאלוהים. הוא נותן אותו בירושה למי שירצה מעבדיו, והעתיד הוא לצדיק". אמרו: "נרדפנו לפני שבאת אלינו ואחרי שבאת אלינו". הוא אמר: "אולי ישמיד אדונך את אויבך ויעשה אותך ליורשים בארץ; ואז הוא יראה איך אתה נוהג." וצרנו את אנשי פרעה בשנות עקרה ובמחסור ביבול, כדי שישמרו. כשמשהו טוב בא בדרכם, הם אמרו, "זה שלנו." וכאשר קרה להם דבר רע, הם ייחסו את המבשר הרע למשה ולמי שעמו. למעשה, הסימן שלהם הוא עם אלוהים, אבל רובם לא יודעים. והם אמרו: "לא משנה באיזה סימן תביא לנו, כדי לכשף אותנו, לא נאמין בך." אז שחררנו עליהם את המבול, ואת הארבה, ואת הכינים, ואת הצפרדעים והדם - כולם סימנים מפורשים - אבל הם היו יהירים מדי. הם היו עם חוטא. בכל פעם שפקדה אותם מגפה, היו אומרים, משה, התפלל לאדונך עבורנו, על פי הברית שכרת איתך. אם תסיר מאתנו את המגפה, נאמין בך ונניח איתך לבני ישראל". אבל כשהסרנו את המגפה מהם, לתקופה שהם אמורים למלא, הם הפרו את הבטחתם. אז נקמנו בהם, והטבענו אותם בים, כי הם דחו את אותותינו, ולא שמו להם. וירשנו את-העם המדכשים, את-המזרח ואת-המרבה, אשר אשר ברכנו. כך התגשמה ההבטחה ההוגנת של אדונכם לבני ישראל, בגלל עמידתם. והשמדנו את אשר בנו פרעה ואנשיו ואת אשר קצרו. והצלנו את בני ישראל על פני הים. וכאשר פגשו בעם שהיה מסור לפסלים שלהם, אמרו: משה, עשה לנו אלהים, כי יש להם אלים. הוא אמר, "אתם באמת עם בור." "מה שהאנשים האלה עוסקים בו הוא אבדן, ומעשיהם מבוססים על שקר". הוא אמר: "האם אחפש עבורך אלוהים מלבד אלוהים, כאשר הוא העדיף אותך על פני כל שאר האנשים?" זכור כיצד הצלנו אותך מעם פרעה, אשר העבירו אותך לסבל הנורא ביותר - הרג את בניך וחסך על הנשים שלך. בזה היה ניסיון אדיר מאת אדונך. וימנו אל-משה שלשים לילה, והשלימו אתם עשרה; ולפיכך הזמן שקבע אדונו היה ארבעים לילה. ויאמר משה אל אהרן אחיו: קח מקי בעמי, והיה ישר, ואל תלך בדרך המעשים. הקוראן 7:116-142

אמר: "האם באת אלינו לגרשנו מארצנו בקסמך משה? אנחנו נפיק עבורכם קסם כמוהו; אז קבע פגישה בינינו לבינך, שלא נפספס אותה - לא אותנו ולא אתה - במקום מרכזי". הוא אמר: "מועדך הוא יום החג, אז יתאספו האנשים באמצע הבוקר." פרעה פנה, הרכיב את תוכניתו ואז חזר. אמר להם משה: "אוי לכם. אל תמציא שקרים נגד אלוהים, אחרת הוא ישמיד אותך בעונש. מי שממציא שקרים ייכשל". הם נחלקו ביניהם בעניין פרשתם, ונפגשו בחשאי. הם אמרו, "שני אלה הם קוסמים שרוצים לגרש אותך מארצך בקסמם, ולבטל את אורח חייך המופתי. אז קבע את התוכנית שלך, ובואו כחזית אחת. היום, מי שיזכה על העליונה יצליח". אמרו, משה, או שאתה זורק, או שאנחנו נהיה הראשונים לזרוק. הוא אמר, "אתה זורק." ופתאום, החבלים והמקלות שלהם נראו לו, בגלל הקסם שלהם, זוחלים במהירות. אז משה חש חשש בתוכו. אמרנו, "אל תפחד, אתה העליון. עכשיו זרוק את מה שיש ביד ימין שלך - היא תבלע את מה שהם יצרו. מה שהם יצרו הוא רק תחבולה של קוסם. אבל הקוסם לא יצליח, לא משנה מה יעשה”. והקוסמים נפלו להשתטח. אמרו: "האמנו באדון אהרן ומשה". הוא אמר: "האם האמנת בו לפני שנתתי לך רשות? הוא חייב להיות המפקד שלך, שלימד אותך קסם. כרתתי את ידיך ואת רגליך בצדדים לסירוגין, ואצלוב אותך על גזעי הדקלים. אז תדע מי מאיתנו יותר חמור בעונש, ויותר מתמשך". הם אמרו: "לא נעדיף אותך על ההוכחות שהגיעו אלינו, ומי שברא אותנו. אז תוציא כל פסק דין שאתה רוצה להוציא. אתה יכול לשלוט רק בחיים השפלים האלה. האמנו באדוננו, כדי שהוא יסלח לנו על חטאינו ועל הקסם שהכרחת אותנו לתרגל. אלוהים טוב יותר ומתמשך יותר". מי שבא אל אדונו אשם, כי הוא גיהנום, שבו הוא לא מת ולא חי. אבל כל מי שבא אליו מאמין, לאחר שעבד צדק - אלה יהיו בעלי הדרגות הגבוהות ביותר. גני הנצח, שמתחתם זורמים נהרות, שוכנים בהם לנצח. זה השכר למי שמטהר את עצמו. ונתנו השראה למשה: "סעו בלילה עם עבדי, והלכו להם דרך יבשה על פני הים, בלי פחד שיעקפו אותם, ובלי דאגה". פרעה רדף אחריהם עם חייליו, אך הים הכריע אותם, ובלע אותם לחלוטין. פרעה הטעה את עמו, ולא הדריך אותם. הו בני ישראל! הצלנו אותך מאויבך, והבטחנו לך בצד ימין של ההר, והורדנו אליך המן ושליו. אכלו מהטובים שסיפקנו לכם, אך אל תהיו מוגזמים בהם, פן ירד חמתי עליכם. נפל עליו חמתי. ואני סלחנית כלפי מי שחוזר בתשובה, מאמין, פועל בצדק, ואז נשאר מודרך. "ומה גרם לך להקדים את עמך משה?" הוא אמר, "הם הולכים בעקבותי; ואני מיהרתי אליך, אדוני, כדי שתהיה מרוצה". הוא אמר: "ניסינו את עמך בהיעדרך, והשומרוני הטעה אותם". אז חזר משה אל עמו, כועס ומאוכזב. הוא אמר, "הו עמי, האם אדונכם לא הבטיח לכם הבטחה טובה? האם הזמן ארוך מדי עבורך? או שרצית שהזעם של אדונך ירד עליך, אז הפרת את הבטחתך אלי?" הם אמרו, "לא הפרנו את הבטחתנו לך מבחירתנו, אבל נאלצנו לשאת המון קישוטי האנשים, והטלנו אותם פנימה. זה מה שהשומר הציע." אז הוא ייצר עבורם עגל - רק גוף שירד. ויאמרו: זה אלהיכם ואל משה והוא שכח. האם לא ראו שזה לא יכול להחזיר להם מילה, ואין בכוחו להזיק להם או להועיל להם? אהרון אמר להם קודם לכן: עמי, אתם נבחנים בכך. ואדונכם הוא הרחמן, אז לכו אחרי ושמע לפקודה שלי". אמרו: "לא נוותר על דבקותנו בזה עד שישוב משה אלינו". הוא אמר, אהרון, מה מנע ממך, כשראית אותם תועים. מהעקבות אחרי? האם לא ציית לפקודה שלי?" הוא אמר, "בן אמי, אל תתפס אותי בזקני או בראשי. פחדתי שתאמר: 'עשית פילוג בבני ישראל ולא שמעת את דברי', אמר: "מה יש לך לומר שומרוני?" הוא אמר, "ראיתי מה שהם לא ראו, אז תפסתי חופן מעקבותיו של השליח, וזרקתי אותו. כך הניחה אותי הנשמה שלי". הוא אמר, "הלך! החלק שלך בחיים האלה הוא לומר, 'אין מגע'. ויש לכם פגישה שלא תפספסו. עכשיו תסתכל על האל שלך שנשארת מסור לו - נשרוף אותו ואז נשרוף אותו לים, כאבקה." בוודאי אלוהיך הוא אלוהים, זה שאין אלוהים אחר מלבדו. הוא מבין הכל בידע. כך אנו מספרים לכם דיווחים על זמנים עברו; ומסרנו לך הודעה מנוכחותנו. מי שיתרחק ממנו ישא ביום התקומה עול. הקוראן 20:75-100

אבל כשבאה להם האמת מאתנו, הם אמרו: "לו ניתנו לו כמו שניתן למשה". האם הם לא האמינו במה שניתן למשה בעבר? הם אמרו, "שתי יצירות קסם שמגבות זו את זו." והם אמרו: "אנחנו לא מאמינים בשניהם." אמור, "אז תביא כתב קודש מאלוהים, מוליך יותר להדרכה משניהם, ואני אפעל לפיו, אם אתה אמת." אבל אם הם לא מגיבים לך, דע שהם עוקבים אחר הפנטזיות שלהם. ומי אבוד יותר ממי שהולך אחר פנטזיותו ללא הדרכה מאלוהים? אלוהים לא מדריך את האנשים הלא צודקים. מסרנו להם את הדבר למען יזכרו. אלה שמסרנו להם את הכתוב לפניו מאמינים בו. כשקוראים להם, הם אומרים: "האמנו בזה; זו האמת מאת אדוננו; היינו מוסלמים לפני זה". אלה יינתנו שכרם פעמיים, כי התמידו; ויעל רע בטוב; ומפנינו להם, הם נותנים. וכאשר הם שומעים דיבורי הבל, נמנעים מכך ואומרים: "יש לנו מעשינו ולכם מעשיכם; שלום עליכם; איננו חושקים בבורים." אתה לא יכול להדריך את מי שאתה אוהב, אבל אלוהים מנחה את מי שהוא רוצה, והוא מכיר הכי טוב את מי שמודרך. והם אומרים: "אם נלך את ההדרכה איתך, נחטף מארצנו". האם לא הקמנו עבורם מקדש בטוח, שאליו מביאים כל מיני פירות, כפרנסה מעצמנו? אבל רובם לא יודעים. וכמה עיר הרסנו בגלל שלא נהנו מהערכה לפרנסתה? הנה בתיהם, לא מאוכלסים אחריהם, מלבד כמה. והפכנו ליורשים. אדונך לעולם לא הורס ערים מבלי לשלוח תחילה שליח בקרבן, ודקלם להן את הגילויים שלנו. ולעולם איננו הורסים את הערים, אלא אם אנשיהן עושי דבר. כל דבר שניתן לך אינו אלא החומר של העולם הזה, והנצנוצים שלו. אבל מה שיש עם אלוהים הוא טוב יותר, ונמשך זמן רב יותר. אתה לא מבין? הקוראן 28:58-60

​

השבח לאל, לו כל מה שבשמים ובארץ; ותשבח לו בעולם הבא. הוא החכם, המומחה.

הוא יודע מה חודר לארץ, ומה יוצא ממנה, ומה יורד מהשמים, ומה עולה אליה. הוא הרחמן, הסולח. הכופרים אומרים: "השעה לא תבוא עלינו". אמור, "כן, על ידי אדוני, זה יבוא עליך. הוא יודע הבלתי נראה." אף משקל של אטום בשמים ובארץ, או משהו קטן יותר או גדול יותר, לא נמלט מהידע שלו. כולם נמצאים ברשומה ברורה. כדי שיוכל לגמול את המאמינים ועושים מעשים טובים. לאלה תהיה מחילה והפרשה נדיבה. באשר לאלה שנאבקים נגד הגילויים שלנו, המבקשים לערער אותם - עבורם הוא עונש של מגפה כואבת. אלה שקיבלו ידע יודעים שמה שמתגלה לך מאדונך הוא האמת; והוא מנחה את דרכו של מלכותי, הראוי לשבח. הכופרים אמרו: "האם נצביע לך על אדם שיאמר לך שברגע שנקרע לגזרים אתה תהיה בבריאה חדשה? האם הוא המציא שקר על אלוהים, או שיש בו טירוף?" אכן, אלו שאינם מאמינים בעולם הבא נמצאים בייסורים, ורחוקים שולל. האם הם לא חושבים על מה שמונח לפניהם ומאחוריהם, של השמים והארץ? אם נרצה, נוכל לגרום לאדמה להתמוטט מתחתיהם, או לגרום לחלקים מהשמים ליפול עליהם. בזה אות לכל משרת אדוק. הענקנו לדוד חסד מאתנו: "הרים וציפורים הדהדו עמו". וריכך ברזל עבורו. "עשו מעילים של שריון, ומדדו היטב את החוליות; ולעבוד צדקה. אני שומר על כל מה שאתה עושה." ולשלמה הרוח - נסיעתו החוצה חודש אחד וחזרתה חודש אחד. ועשינו לו מעיין זפת. והיו רוחות שעבדו תחתיו, ברשות אדונו. אבל מי מהם סטה מפקודתנו, אנו גורמים לו לטעום מעונש התופת. עשו לו כל מה שירצה: מקדשים, פסלים, קערות כמו בריכות וקדרות כבדות. "הו בית דוד, עבדו בהערכה", אבל כמה מעבדי מעריכים. ואז, כאשר גזרנו לו מוות, שום דבר לא הצביע על מותו עבורם מלבד תולעת אדמה שאוכלת במטה שלו. ואז, כשהוא נפל, התברר לספרים שאילו ידעו את הבלתי נראה, הם לא היו נשארים בייסורים המשפילים. במולדת שיבא היה פעם פלא: שני גנים, מימין ומשמאל. "אכלו מהפרנסה של אדונכם והודו לו." ארץ טובה, ואדון סולח. אבל הם פנו, אז שחררנו עליהם את מבול הסכר; והחלפנו את שני הגנים שלהם בשני גנים של פירות מרים, שיחים קוצניים וקציר דל. לפיכך הענשנו אותם על חוסר התודה שלהם. האם נעניש מישהו מלבד כפויי טובה? בינם לבין העיירות שברכנו, הצבנו עיירות בולטות, והקלנו את הנסיעה ביניהן. "נוסעים ביניהם בלילה וביום, בבטחה." אבל הם אמרו: "אדוננו, הארך את מרחקי מסעותינו". הם עשו לעצמם עוול; אז עשינו להם היסטוריה, ופיזרנו אותם לכל עבר. בזה שיעורים לכל אדם איתן ומעריך. השטן צדק בהערכתו לגביהם. הם הלכו אחריו, מלבד קבוצת מאמינים. לא הייתה לו סמכות עליהם; אלא שהיינו להבדיל את המאמין בעולם הבא, ממי שספק בזה. אדונך שומר על כל הדברים. אמור, "קרא למי שאתה טוען מלבד אלוהים. אין להם משקל של אטום בשמים או בארץ, ואין להם חלק מהם, ואין לו תומכים מתוכם". להשתדלות איתו אין ערך, חוץ ממישהו שהוא התיר. עד שכאשר הפחד ירד מליבם, הם יאמרו: "מה אמר אדונך?" הם יאמרו, "האמת, והוא העליון, הגדול". אמור: "מי מפרנס אותך מהשמים ומהארץ?" אמור, "אלוהים. או שאתה, או אנחנו, מודרכים בצדק, או בטעות ברורה". אמור, "לא ישאלו אותך על המעשים שלנו, וגם לא נשאל על מה שאתה עושה." אמור: "אדוננו יפגיש אותנו; אז הוא ישפוט בינינו בשוויון. הוא השופט הכל יודע". אמור, "הראה לי את אלה שצירפת אליו כשותפים. אכן לא! אבל הוא אלוהים, החזק, החכם". שלחנו אותך רק באופן אוניברסלי לכל האנשים, מבשר ומזהיר, אבל רוב האנשים לא יודעים. והם אומרים, "מתי תגיע ההבטחה הזאת, אם אתה אמת?" אמור, "מובטח לך יום, שאינך יכול לדחות בשעה אחת, ולא להקדים אותו." אלו הכופרים אומרים: "לעולם לא נאמין בקוראן הזה, וגם לא במה שקדם לו". אילו רק יכולת לראות את המעוולים, שבויים לפני אדונם, זורקים האשמות זה על זה. המדוכאים יגידו לאלה שהיו יהירים, "לולא אתם, היינו מאמינים". אלו שהיו מתנשאים יאמרו למי שעושק: "היא אנחנו שהרחיקנו אותך מההדרכה בבואך? לא באמת, אתם עצמכם חטאתם." ויאמרו המדכשים אל היהירים: "זמכם היה זה בלילה וביום; כפי שאתה הורית לנו לדחות את אלוהים ולהקים לו יריבים". הם יסתירו את החרטה שלהם כשיראו את הגמול. אנו נשים עולות על צווארם של אלו שלא האמינו. האם הם יקבלו גמול על משהו אחר ממה שהם עשו פעם? לא שלחנו שום מזהיר לאף עיירה, מבלי שאמרנו האמידים, "אנחנו דוחים את מה שאתה נשלח איתו". והם אומרים: "יש לנו יותר עושר ועוד ילדים, ולא נענש". אמור, "אדוני מפיץ את השפע שלו לכל מי שירצה, או מגביל אותו; אבל רוב האנשים לא יודעים." לא העושר שלך ולא ילדיך הם שמקרבים אותך אלינו, אלא הוא זה שמאמין ועושה מעשים טובים. לאלה יהיה פרס כפול על מה שעשו; והם ישכו בחדרים, בשלום ובביטחון. אבל אלה שפועלים נגד הגילויים שלנו, מבקשים לערער אותם - אלה יזומנו לעונש. אמור, "אדוני מרחיב את ההפרשה לכל מי שירצה ממשרתיו, או מונע זאת. כל דבר שתוציא, הוא יחליף אותו. הוא הספק הטוב ביותר". ביום שבו הוא אוסף את כולם, אז אמור למלאכים: "האם הייתם אלה שהייתם עובדים?" יאמרו: "תפאר אתה; אתה המאסטר שלנו, לא הם. למעשה, הם נהגו לסגוד לג'ין, ולרובם היו אמונה בהם." "היום, אין לאף אחד מכם את הכוח להרוויח או להזיק לאחר". ונאמר לאלה שעשו רע: "טעמו את ייסורי האש אשר נהגתם להכחיש." וכשקוראים להם את פסוקי ההארה שלנו, הם אומרים: "אין זה אלא אדם שרוצה להסיט אותך ממה שאבותיך נהגו לעבוד". והם אומרים: "אין זה אלא שקר מומצא". וכשהאמת מגיעה אליהם, המחללים אומרים על האמת, "אין זה אלא קסם פשוט". אבל לא נתנו להם ספר ללמוד, ולא שלחנו להם שום מזהיר לפניכם. אלו שלפניהם הכחישו גם את האמת, אך הם לא השיגו עשירית ממה שנתנו להם. הם דחו את השליחים שלי, אז איך הייתה אי הסכמתי?  אמר, "אני מציע לכם עצה אחת: התמסרו לאלוהים, בזוגות או בנפרד; ולשקף. אין טירוף בחבר שלך. הוא רק מזהיר לך, לפני בוא עונש חמור". אמור, "כל הפיצוי שביקשתי ממך, הוא שלך. הפיצוי שלי מגיע רק מאלוהים, והוא עד לכל דבר." אמור, "אדוני מקרין את האמת. הוא יודע הבלתי נראה." אמור, "האמת הגיעה; בעוד שקר אינו יכול להיווצר ולא להתחדש." אמור, "אם אני טועה, אני שוגה רק להפסד שלי; אבל אם אני מונחה, זה מה שאדוני נותן לי השראה. הוא שומע וקרוב." אילו יכולת לראות רק כשהם מבועתים, ואין מנוס, והם נתפסים ממקום סמוך. והם אומרים: "האמנו בזה". אבל איך הם יכולים להשיג את זה ממקום מרוחק? הם דחו את זה בעבר, והשמיעו טענות ממקום מרוחק. יוצב מחסום בינם לבין מה שהם רוצים, כפי שנעשה בעבר עם עמיתיהם. היו בספק מטריד.

הקוראן 34

אוי ביום ההוא למכחישים. אלה שמשחקים בספקולציות. היום שבו הם נדחפים לתוך אש הגיהנום בכוח. "זו האש שהייתם מתכחשים לה. האם זה קסם, או שאתה לא רואה? לשרוף בו. בין אם אתה סבלני, או חסר סבלנות, זה אותו הדבר עבורך. אתה מקבל גמול רק על מה שעשית פעם". הקוראן 52: 12-16

אז תזכיר. בחסדו של אדונך, אתה לא מגיד עתידות, ולא משוגע. או שמא אומרים "משורר - אנו מחכים לו אסון זמן"? אמור, "המשך לחכות; אני אחכה איתך." או שהחלומות שלהם מאלצים אותם לזה? או שהם אנשים תוקפניים? או שהם אומרים "הוא המציא את זה"? במקום זאת, הם לא מאמינים. אז תן להם לייצר שיח כמו זה, אם הם אמת. או שהם נוצרו יש מאין? או שהם היוצרים? או שהם יצרו את השמים ואת הארץ? למעשה, הם לא בטוחים. או שיש להם את אוצרות אדונכם? או שהם הבקרים? או שיש להם גרם מדרגות שבאמצעותו הם מקשיבים? ואז תן למאזין שלהם להפיק הוכחה ברורה. או בשבילו הבנות, ובשבילך הבנים? או שאתה דורש מהם תשלום, והם עמוסים בחובות? או שהם יודעים את העתיד, והם רושמים אותו? או שהם מתכננים קונספירציה? הקונספירציה תתקוף את הכופרים. או שיש להם אלוהים מלבד אלוהים? אלוהים מתעלה על מה שהם מקשרים. גם אם הם היו רואים גושים של השמים נופלים, הם היו אומרים, "גוש של עננים." אז עזבו אותם עד שהם יפגשו את היום שלהם שבו הם יהיו המומים. היום שבו תחבולותיהם לא יועילו להם מאומה; ולא יעזרו להם. למי שעושה רע, יש עונש מלבד זה; אבל רובם לא יודעים. אז המתן בסבלנות להחלטת אדונך, כי אתה לנגד עינינו; והכריז את תהילת אדונך כאשר תקום. ותפארהו בלילה, ובנסיגת הכוכבים. הקוראן 52:29-49

אלה שאינם מאמינים כמעט דוקרים אותך במבטיהם כשהם שומעים את ההודעה, ואומרים, "הוא משוגע!" הקוראן 68:51

​

אמור, "אני מוצא מקלט אצל אדון היום. מהרע של מה שהוא ברא. ומרע החושך כשהוא מתאסף. ומן רוע העוסקים בכישוף. ומרעת קנאה כשהוא מקנא". הקוראן 113

אמור, "אני מחפש מקלט באדון האנושות. מלך האנושות. אלוהי האנושות. מהרוע של הלוחש הערמומי. מי שלוחש ללבם של אנשים. מקרב ג'ין ובין אנשים". הקוראן 114