מה זה חמדנות?

​

חמדנות היא התשוקה האנוכית העזה למשהו. אנשים יכולים להיות חמדנים לכל דבר- חיים, בריאות, עושר, כוח, תהילה/כבוד/תהילה, אוכל, ילדים...

​

למה חמדנות חשובה?

​

חמדנות יכולה לשרת מטרה חיובית בהקשרים מסוימים. תאוות בצע יכולה לאפשר לנו להיות בעלי מוטיבציה ומונעים בדרכי ההצלחה שלנו בכל כיוון שנבחר ללכת, בין אם זה לגרום נזק או לעשות טוב. לדוגמה, אם למישהו יש רצון עז לשרת, בבקשה ולשבח/להלל את בוראו כמיטב יכולתו, ולשרת את האנושות- אז תאוות הבצע או ה'רצון האינטנסיבי' שלו להצלחה בתחום זה יכולים למעשה לעזור לו. להתעלות מעל תאוות הבצע לעושר/נכסים חומריים ולמעשה להניע אותם ל'לתת' ביתר קלות מעבר לצרכיהם הפיזיים לאחרים הזקוקים לעזרתם. החמדנות שעזרה להם פעם לצבור את עושרם הארצי (בשל ההבנה הקודמת שלהם לגבי ההצלחה) יכולה כעת להפוך לשרת מטרה עליונה פשוט על ידי שינוי ההבנה שלהם לגבי המשמעות של 'הצלחה' עבור אותו אדם.  השאלה היא- מהי 'הכוונה' מאחורי תאוות הבצע שלנו? האם זה רצון אנוכי גרידא או שהוא חסר אנוכיות? האם לשרת את עצמנו או לשרת מטרה עליונה שעוזרת לאנושות? לפעמים - זה יכול להרגיש שהרצונות שלנו בתוכנו נמצאים בקרב אחד עם השני. חלק בנו שחמד לנכסים חומריים/בריאות/תהילה/תהילה/כוח וכו' על מנת לנהל חיים נוחים יותר במרדף אחר ההנאות הזמניות של הקיום החומרי, לעומת החלק בנו שרוצה רק להשיג את הדברים האלה לפי הסדר כדי להיות מסוגל להשתמש בהם כדי לשרת טוב יותר את הבורא שלנו ואחרים. אם משתמשים בצורה נכונה ומאוזנת שני ההפכים הללו יכולים למעשה לעזור לנו להפוך את הפוטנציאל שבתאוות הבצע שלנו שגורם נזק, לפוטנציאל המאפשר לנו ולאחרים להיות צדיקים יותר, תוך שהוא מאפשר לנו לעצמנו לנהל חיים נוחים מספיק לשיפור לשרת את הבורא שלנו.  

ישנם כמה תחומים בחיים שאולי לא נמשיך להתפתח בהם באופן אישי אם היינו 'מרוצים' מהחלק שלנו. ללא ההתפתחות האישית שלנו בתחומים אלה, כיצד נוכל אם כן להציע עזרה נוספת לקהילות שלנו עם מיטב הפוטנציאל שלנו? אז תאוות בצע של 'ידע' 'חכמה' 'הבנה' ו'אהבה' ו'צדקה' למשל, היא כלי הכרחי כדי לעזור לנו לחפש את האמת וללכת בדרכי השלום כדי שנוכל להיות 'צודקים' יותר. השאלה היא- למה אנחנו 'בוחרים' להיות חמדנים ולמה? מה המשמעות של 'הצלחה' עבורנו? מה אנחנו בוחרים להיות מטרת החיים שלנו ולמה? האם אוכל אי פעם להגיע להצלחה מבלי להיות 'חמדן' להצלחה? אולי ההצלחה היחידה האפשרית ללא חמדנות אנוכית היא ההצלחה לעזור לאחרים לקראת 'הצלחה' באמצעות הקרבה עצמית?

​

איך חמדנות עוזרת לי ולאחרים?

​

כמה מאיתנו מוצאים שלווה פנימית אמיתית מתמשכת כשיש לנו יותר ממה שאנחנו צריכים? כמה מאיתנו מדוכאים וחרדים ואפילו מתאבדים, למרות העושר, התהילה, הבריאות הפיזית והתהילה שלנו? רבים מאיתנו עוקבים אחר הפיתוי של חמדנות המונעת על ידי העצמי האנוכי שלנו כמו גמלים צמאים המחפשים מים במדבר, רק כדי לגלות שכאשר אנו מגיעים ליעדנו זה היה רק תעתוע והזיה ולמעשה אינו מרווה את הצמא האמיתי שלנו. אבל ברגע שיצאנו למסע הזה אל האפלה שלנו, אולי החוכמה שאנו צוברים מהניסיון הזה יכולה למעשה לעזור לנו לצאת מהכלא שלנו לתאוות בצע, ולהתרומם ולהאיר עוד יותר ממה שיכולנו לעשות זאת אי פעם. ?

​

כאשר נוכל למצוא מטרה בריאה וגבוהה יותר לתאוות הבצע שלנו (או על ידי הפיכתה לחמדנות לאהבה ללא תנאי ובקיום מערכת יחסים משמעותית יותר עם הבורא שלנו ואחרים - או על ידי השגת חוכמה מהחוויות השליליות של החושך נבע מהחמדנות האנוכית - והשימוש בה כדי להתעלות מעל העבדות לאגו למשל), אז נוכל להשתמש בה כדי לעזור לנו להתקרב עוד יותר למקור החיים שלנו, הבורא שלנו. בדרך זו אפילו תאוות הבצע שלנו יכולה לעזור לנו להיות אסירי תודה אפילו יותר ממה שיכולנו להיות בלעדיה ולהכיר טוב יותר את המהות האמיתית שלנו.  

​

אם אדם מרשה לעצמו להיות מונע על ידי ה'חמדנות' שלו כדי להשיג עושר חומרי נוסף מבלי לחרוג מגבולות חוק הארץ והכתובים (חוק עליון, למשל לגבי צדקה/מס/הונאה/התמודדות עם ריבית) אז תאוות הבצע וה'עושר' שלו או שלה הנובעים מהמאמץ שהושקע בעבודה להשגת העושר הזה יכולים למעשה לעזור ליותר אנשים בחברה כל עוד הוא או היא מחלקים חלק מהעושר שלהם (המינימום לפי החוק) למטרות צדקה ואינו משיג את העושר הזה באמצעי הונאה הגורמים נזק לאחרים, למשל על ידי גניבה או הונאה או התמודדות עם ריבית.  

​

כיצד חמדנות משפיעה על תחושת הרווחה שלנו?

​

חמדנות לעושר פיזי, תהילה, כוח ומזון המונעת על ידי כוונה 'להנות' מההנאות של החיים הארציים האלה יכולה לתת תחושת סיפוק מזויפת שהיא תמיד זמנית אך ממכרת. ללא הכרת תודה- אפשר ליפול למלכודת של הסתמכות על התחושה הקצרה הזו של 'שמחת שווא' מהצלחה עולמית כנהג שמוביל לעוד חמדנות והתמכרות. כאשר הגבול נחצה והאדם הופך להיות יותר 'חמדן' מאשר 'אסירי תודה', הדבר עלול להוביל להרס, דיכאון, חרדה והידרדרות רוחנית אצל אותו אדם. הדיכאון והחרדה נובעים מהכמיהה לטבע האמיתי של אותו אדם להשתחרר מתשוקותיו האנוכיות ולהשיג שליטה על עצמו בדרכי צדקנות - אך לעתים קרובות נוצרת התקשות הלב, והחושים הם מעונן בספק ופחד שיכולים לגרום לייאוש רגשי נוסף מבפנים - עד לנקודה שאפילו אותו אדם אינו מודע למקורו.  

​

מצד שני, תאוות בצע לברכות פיזיות ורוחניות המונעת על ידי כוונה 'לשרת מטרה גבוהה יותר' יכולה להיות בעלת השפעה חיובית מאוד על תחושת הרווחה הרוחנית והנפשית הגופנית שלנו. לעתים קרובות סוג זה של חמדנות חסרת אנוכיות מלווה בהכרת תודה הכוללת שיתוף בברכות הפיזיות והרוחניות שלנו על מנת לשרת את האנושות, ללא ציפייה לתמורה. החרדה והסימפטומים הדיכאוניים שלפעמים אנו יכולים להגיע בדרך זו נובעים לעתים קרובות ממרכיב של אנוכיות בציפיות שלנו מאחרים בתמורה לעזרתנו, או מהספקות והפחדים שלנו שאנו לא 'טובים מספיק' או 'נותנים'. מספיק ממה שיש לאחרים, או לא למצות את מלוא הפוטנציאל שלנו לרצות את הבורא שלנו, להניע אותנו יותר ולהאכיל אותנו בכוח להתמיד במשימה שלנו.  

​

חמדנות אנוכית היא מה שמזין את יצר הרע שלנו. האגו הוא מה שמניע את החמדנות האנוכית. אז ככל שנהיה אנוכיים יותר, כך אנו נעשים חמדנים יותר במרדף אחר הנאות עולמיות זמניות, וכך גדל הסיכוי שניכלא בשמחה הכוזבת הזמנית הממכרת שמספקים לנו הנאות הרווח הארצי, ולכן הולכים בדרכי שחיתות, דיכוי ואי צדק במרדף אחר ההתמכרות האנוכית שלנו לשמחה שחמדנותנו מאכילה אותנו בה. האופי הממכר של תאוות הבצע שלנו שואב אותנו לאשליה של מציאות כוזבת ומסיח את דעתנו מלזכור או לשמוע את קריאת ה'מהות' האמיתית שלנו הקוראת לנו מבפנים - הצד שמחפש צדק, שלום, אמת; המבקשים לקיים מערכת יחסים משמעותית עם הבורא ומקור הקיום שלנו.  ככל שנהיה חמדנים יותר, כך הלב שלנו הופך קשה יותר, וככל שאנו נטולי רגישות לקריאה המזמינה אותנו לחזור לבורא ולמקור החיים שלנו. הקליפה העוטפת את ליבנו דורשת פעמים רבות אירוע קטסטרופלי גדול כדי לשבור אותה, ולשחרר אותנו מההתמכרות והשיעבוד שלנו.  

​

איך תאוות הבצע פוגעת בי?

​

סביר יותר שהאדם החמדן יעבור על החוק כדי להרוויח יותר לעצמו - כלומר לקבל שוחד, לגנוב, לבצע הונאה, להתמודד עם ריבית וכו' - ומעשה הפרת החוק על פי כתבי אברהם הוא חטא ואי צדק. אי הציות לחוק הוא הרס עצמי ו'יהיר' בעיני בוראנו, ולכן יש לו השפעה עצומה על הרווחה הרוחנית שלנו על ידי ערפול חושינו עד כדי כך שאנו מרגישים 'מנותקים' לבורא שלנו ולא מסוגלים לקבל משמעות משמעותית. קשר ישיר איתו. לירידה רוחנית זו יכולה להיות השפעה מזיקה על הרווחה הנפשית והרגשית והפיזית שלנו ולגרום לנו להיות מדוכאים, חרדים ולא מסוגלים למצוא שלווה פנימית. ההתמדה שלנו באי ציות חיצוני באמצעות שימוש במחשבה/דיבור/התנהגות בלתי הולמת ולא צודקת המונעת על ידי תאוות הבצע שלנו, גורמת לנו להרגיש משועבדים וכלואים בתוך מעטפת הראייה העכורה שלנו, עד כדי כך שאפילו אנחנו עצמנו לא 'רואים'. ' שהפעולות שלנו שגויות ולא נעימות לבורא שלנו ואנחנו חורגים מהאמת/מהות הפנימית שלנו. האמת הפנימית שאומרת לנו שהמעשים שלנו 'שגויים' נעשית שקטה יותר ויותר ככל שאנו ממשיכים להתעלם ממנה ולסגוד לחמדנותנו. אנו מגיעים למצב שאנו לא מסוגלים למצוא את האור הפנימי שלנו שיעזור לנו לצאת מהחושך שלנו, ותלויים באחרים ש'ידריכו' אותנו שמוציאים מתווכים בינינו לבין האני האמיתי שלנו. אנחנו מאבדים תקווה ואנחנו מתייאשים ומרגישים אבודים ונטושים. החלוקה הנגרמת בתוכנו גורמת לנו כאב וסבל רב ברמת הנפש ויכולה להתבטא כסימפטומים נפשיים רגשיים ופיזיים. אז חמדנות עלולה לגרום למשבר זהות בתוך בן אדם ומביאה לתפיסה של כאב וסבל שכן האדם החמדן לעולם אינו מרוצה או אסיר תודה.

​

ככל שאנו חמדנים יותר, כך נהיה פחות אסירי תודה. אפשר להתחיל את המסע שלהם לאפשר לחמדנות שלהם 'להאכיל' אותם ולהזין אותם, אבל אז כשזה הופך למקור האספקה, הם נלכדים בקלות ב'תלות' בחמדנות למחיה ו'סגידה' או הגדרת תאוות הבצע שלהם כמו אל כוזב מלבד מקור החיים וההספק האמיתי שלהם - הבורא שלהם. ככל שאנו נעשים חמדנים יותר ולפיכך פחות אסירי תודה, אנו נוטים יותר לסבול מתסמינים של דיכאון וחרדה ומערבולת רגשית - ויותר סביר שנראה את הכוס שלנו כ'חצי ריקה' ולא כ'חצי מלאה'. שינוי זה בתפיסה שלנו מחצי מלא לחצי ריק יכול להוביל לכך שאנו 'משחקים את הקורבן' בחיינו ומול מצבים מאתגרים במקום לקחת אחריות על ההתנהגות שלנו - מה שמזין את תחושת ה'עצמי' וה'אגו' שלנו אפילו יותר. זו ספירלה כלפי מטה שמרגישה שקשה מאוד להשתחרר ממנה. כאשר אנו רואים את עצמנו כ'קורבנות' בחיים- יש סיכוי נמוך יותר שנוכל ללמוד ממצבים שליליים ומכל חוויה ואינטראקציה שיש לנו. לעתים קרובות, החמדן הופך להיות יותר שולט כלפי חוץ ופחות סביר שישלוט בנטיית הרע שלו כולל תאווה, קנאה, כעס וכו'.  

​

​

איך חמדנות יכולה לפגוע באחרים?

​

האדם החמדן נוטה יותר לגרום נזק פיזי ורגשי ונפשי לזולת על ידי דרכים של לקיחת שוחד/שוד/הונאה/התמודדות עם עניין/חוסר יכולת לשלוט בכעס/נקמה/שליטה בהתנהגות/אנוכיות. כל הדברים הללו מובילים לעשיית עוול לאדם אחר, בין אם זה בתוך היחסים האישיים/משפחתיים או החברתיים שלנו. בבית המשפט, למשל, שופט שלוקח שוחד בשל תאוות בצע יכול להוביל אדם לסטות מדרך האמת והצדק.  

​

כמה מלחמות ופשעים מבוצעים עקב תאוות בצע לעוד אדמה/נכסים/כוח/תהילה ותפארת? כמה משפחות ומערכות יחסים מתפרקות בגלל חמדנות אנוכית שמזינה תאווה וכעס וחוסר הרמוניה שמובילה לניאוף וגירושים?  

​

איך אני יכול להיות פחות תאב בצע בדרכים שגורמות נזק לאחרים?

​

הנה כמה טיפים שיכולים למצוא עוזרים להתגבר על תאוות הבצע האנוכית שלהם:

​

• משמעת עצמית בתפילה/מדיטציה קבועה ורפלקציה עצמית על הערכים והסגולות הגבוהות של צדקה

• עבודה על ה'אגו, החמדנות, התאווה, הקנאה, העצלנות, הכעס, הנקמה, הפחדים והצער' שלנו באמצעות ההיגיון וההיגיון של ניתוח עצמי. 

• חיפוש אמת והבעת אמת בדיבור ובהתנהגות במידת האפשר, גם אם זה נוגד את ה'עצמי' שלנו. 

• מחפשים 'ידע, חוכמה, הבנה ואהבה' בכל אינטראקציה שיש לנו ובכל נשימה שאנו לוקחים כמה שיותר

• חיפוש 'לשרת' את בוראנו ואת בריאתו במקום 'להיות משרת' - על ידי חיפוש ו'כניעה' לרצון שהוא גבוה מאיתנו ובאמצעות ציות מרצון למצוות הבורא האחד שלנו ואמת/הדרכה פנימית. 

• הכרת תודה- הצגת הכרת תודה לבוראנו ולאחרים באמצעות דיבור ומעשי חסד אוהב- שיתוף הברכות שלנו במתנות ובכישרונות שלנו עם אחרים ככל האפשר כדי לעזור להם. מנסים לראות את הכוס שלנו כחצי מלאה ולא חצי ריקה ככל האפשר- להשוות את עצמנו לאלה שיש להם פחות מאיתנו, ולא לאלה שיש להם יותר- ולהראות על כך הכרת תודה על ידי שיתוף במה שיש לנו עם אלה שיש להם פחות. 

• צדק חברתי- ציות לחוק הכתוב בעניין הצדק, ולחוק הארץ כל עוד הוא אינו סותר אותו. 

• להתפרנס באופן שאינו גורם נזק לזולת - למשל לא לגנוב / לבצע הונאה / לקחת שוחד / הלוואה בריבית

• הוצאה - חלק מהעושר שנצבר בדרך חוקית (מעבר לצרכיהם האישיים על פי כתבי הקודש וחוק הארץ) - במטרות צדקה למשל להאכיל יתומים ואלמנות ונזקקים

​

האם חמדנות והכרת תודה יכולים להתקיים במקביל? האם אין חלק של חמדנות וחלק של הכרת תודה שמתואמים בטבעם? אולי החלק של הנשמה שלנו שהוא 'אסירי תודה' על 'חמדנות', או 'חמדן' עבור  'הכרת תודה' היא החלק שיכול להתאחד כדי לעזור לנו למצוא את השלווה הפנימית שלנו למרות העובדה שמרכיב של חמדנות טבוע בטבע האנושי הפיזי שלנו?

​

הנה כמה שאלות לשיקוף עצמי שעשויות לעזור לנו:

​

​

​

​

​

ציטוטים בכתובים על חמדנות

הם כלבים עם תיאבון אדיר; אף פעם אין להם מספיק. הם רועים חסרי הבנה; כולם פונים לדרכם, הם מחפשים את הרווח שלהם. ישעיהו 56:11

הבוטחים בעושרו יפלו, אבל הצדיקים ישגשגו כעלה ירוק. משלי יא:28

כסף לא ישר הולך ומתמעט, אבל מי שאוסף כסף לאט לאט גורם לו לגדול. משלי יג:11

מי שמדכא את העניים מפגין בוז ליוצרם, אבל מי שעושה חסד עם הנזקקים מכבד את אלוהים. משלי י"ד:31

החמדנים הורסים את ביתם, אבל השונא שוחד יחיה. משלי ט"ו:27

ירושה שנתבעה מוקדם מדי לא תבורך בסוף. משלי כ':21

שם טוב רצוי יותר מעושר גדול; עדיף להיות מוערך מכסף או זהב. משלי כב:1

הנדיבים עצמם יתברכו, כי הם חולקים את מזונם עם העניים. משלי כב:9

הקמצנים להוטים להתעשר ואינם מודעים לכך שהעוני מצפה להם. משלי כ"ח:22

חמדנים מעוררים סכסוך, אבל הבוטחים ביהוה יצליחו. משלי כ"ח:25

היו רועי צאן אלוהים שנמצאים תחת השגחתכם, משגיחים עליהם - לא בגלל שאתם חייבים, אלא בגלל שאתם מוכנים, כפי שאלוהים רוצה שתהיה; לא רודף אחרי רווח לא הגון, אלא להוט לשרת; לא לשלוט בו על המופקדים בידך, אלא להיות דוגמא לעדר. פטרוס א' ה':2-3

ציווה את העשירים בעולם הנוכחי הזה לא להתנשא ולא לתת תקוות בעושר, שהוא כל כך לא ודאי, אלא להעמיד את תקוותם באלוהים, המספק לנו הכל בשפע להנאתנו. ציווה אותם לעשות טוב, להיות עשירים במעשים טובים, ולהיות נדיבים ומוכנים לחלוק. כך הם יאסרו לעצמם אוצר כבסיס איתן לעידן הקרוב, כדי שיוכלו להחזיק את החיים שהם באמת החיים. טימותיאוס א' ו':17-19

אבל יראת שמים עם שביעות רצון היא רווח גדול. כי לא הבאנו דבר לעולם, ואיננו יכולים להוציא ממנו דבר. אבל אם יש לנו אוכל וביגוד, נסתפק בזה. מי שרוצה להתעשר נופל לפיתוי ולפח ולהרבה רצונות מטופשים ומזיקים שמטילים אנשים לחורבן ולחורבן. כי אהבת הכסף היא שורש לכל מיני רעים. כמה אנשים, להוטים לכסף, נדדו מהאמונה וניקבו את עצמם ביגונות רבים. טימותיאוס א' ו':6-10

עכשיו תקשיבו, אנשים עשירים, בכו ותבכו על האומללות שבאה עליכם. עושרך נרקב, ועשים אכלו את בגדיך. הזהב והכסף שלך מושחתים. קורוזיה שלהם תעיד עליך ותאכל את בשרך כמו אש. אגרת עושר בימים האחרונים. תראה! השכר שלא הצלחת לשלם לעובדים שכיסחו את שדותיך זועקים נגדך. זעקות הקוצרים הגיעו לאוזני ה' אלקיך. חיית עלי אדמות בפאר ובפינוק עצמי. פיטמתם ביום השחיטה. גינית ורצחת את החף מפשע, שלא התנגד לך. ג'יימס ה':1-6

"אף אחד לא יכול לשרת שני אדונים. או שתשנא את האחד ותאהב את השני, או שתהיה מסור לאחד ותתעב את השני. אתה לא יכול לשרת גם את אלוהים וגם כסף. מתי 6:24  

מי שאוהב כסף אף פעם לא מספיק לו; מי שאוהב עושר לעולם לא מרוצה מההכנסה שלו. גם זה חסר משמעות. קהלת ה, י

שמור את חייך נקיים מאהבת הכסף והסתפק במה שיש לך, כי אלוהים אמר: "לעולם לא אעזוב אותך; לעולם לא אנטוש אותך." העברים יג:5

ואז אמר להם: "הישמרו! היזהרו מכל מיני תאוות בצע; החיים אינם מורכבים משפע של רכוש". לוקס 12:15

כעסתי על תאוות הבצע החוטאת שלהם; הענשתי אותם, והסתרתי את פני בכעס, אך הם המשיכו בדרכיהם. ישעיהו ל"ז:17

אל תשחוק את עצמך כדי להתעשר; אל תסמוך על החוכמה שלך. השליך אך מבט לעבר עושר, והם נעלמו, כי הם ודאי ינבוטו כנפיים ויעפו לשמים כמו נשר. משלי כ"ג:4-5

מהקטן ועד הגדול, כולם תאבי רווח; נביאים וכוהנים כאחד, כולם נוהגים במרמה. ירמיהו ו' 13

כך הם דרכם של כל ההולכים אחרי רווח שלא הושג; זה לוקח את החיים של אלה שמקבלים את זה. משלי א' 19

אל תקבל שוחד, כי שוחד מסנוור את הרואים ומעוות את דברי החפים מפשע. שמות כג:ח

כמו חוגלה שבוקעת ביצים שהיא לא הטילה הם אלה שזוכים לעושר באמצעים לא צודקים. כשחייהם ייעלמו למחצה, עושרם ינטוש אותם, ובסופו של דבר הם יתגלו כטיפשים. ירמיהו יז:11

ההולכים בצדק ומדברים מה שנכון, הדוחים רווח מסחיטה ושומרים על ידיהם מלקבל שוחד, עוצרים את אוזניהם מפני עלילות רצח ועוצמים את עיניהם מפני התבוננות ברע. הם ישכון במרומים, שמקלטם יהיה מבצר ההר. הלחם שלהם יסופק, והמים לא יכשלו בהם. ישעיהו ל"ג:15-16

שליט עריץ נוהג בסחיטה, אבל מי ששונא רווח שלא הושג ייהנה משלטון ארוך. משלי כ"ח:16

הקמצנים להוטים להתעשר ואינם מודעים לכך שהעוני מצפה להם. משלי כ"ח:22

אל תאכל אוכל של מארח רטן, אל תתאווה למטעמים שלו. פתגמים 23.6

אדם נאמן יתברך בעושר, אבל מי שרוצה להתעשר לא יישאר ללא עונש. משלי כ"ח:20

אף על פי שהוא מערם כסף כעפר ובגדים כערימות חרס, מה שהוא משכיב ילבשו צדיקים, והתם יחלק את כספו. איוב כ"ז 16-17

מה מועיל למישהו לזכות בכל העולם, ובכל זאת להפקיע את נשמתו? סימן 8:36

אוי למי שבונה את ביתו ברווח לא מוצדק, מעמיד את הקן שלו במרום כדי להימלט מציפורני החורבן! חבקוק ב, ט

כי לא יקחו עמם כל במותם, לא ירוד אתם הפר. תהילים 49:17

ואני אגיד לעצמי, "יש לך הרבה תבואה מוכנה לשנים רבות. קח את החיים בקלות; אכל, שתה ותהיה שמח." "אבל אלוהים אמר לו: טיפש שכמותך! בלילה הזה ממש יידרשו ממך חייך. אז מי יקבל את מה שהכנת לעצמך?' לוקס יב:19-20

ואז אמר להם: "הישמרו! היזהרו מכל מיני תאוות בצע; החיים אינם מורכבים משפע של רכוש". לוקס 12:15

הפנה את לבי אל חוקיך ולא אל רווח אנוכי. הפנה את עיני מדברים חסרי ערך; שמור על חיי על פי דבריך. תהילים 119:36-37

כמה עדיף לקבל חוכמה מאשר זהב, לקבל תובנה ולא כסף! משלי טז:16

עדיף קצת עם יראת ה' מאשר עושר גדול עם סערה. משלי ט"ו:16

אל תבטח בסחיטה או תקווה לשווא בסחורה גנובה; אף כי יגדל עושרך, אל תפנה אליו את לבבך. משלי 62:10

ואל תצרכו זה את הונו של רעהו באמצעים לא צודקים, ואל תציעו אותו כשוחד לפקידים כדי לצרוך חלק ממונו של אחרים שלא כדין, בזמן שאתם יודעים. הקוראן 2:188

הו אתם המאמינים, אל תבטלו את הצדקה שלכם בגרימת חרפה ועלבון, כמי שמוציא את כספו כדי להשוויץ, בעודו לא מאמין בה' וביום האחרון. הדוגמה שלו היא כמו סלע מכוסה בשכבה דקה של אדמה; ברגע שיורד גשם כבד, הוא נשטף מהאדמה ומשאיר אותה סלע חסר תועלת. הם לא מרוויחים דבר מהמאמצים שלהם. אלוהים לא מנחה אנשים לא מאמינים. הדוגמה של אלה שנותנים את כספם בחיפוש אחר רצונו של ה', מתוך שכנוע כנה, היא של גן על אדמה פורייה גבוהה; כאשר גשם כבד יורד, הוא נותן פי שניים יבול. אם לא יהיה גשם חזק, טפטוף יספיק. אלוהים הוא רואה כל מה שאתה עושה. הקוראן 2:264-265

ועל עיסוק בריבית שהיתה אסורה ועל צריכת כספי העם שלא כדין. הכנו עבור הכופרים שביניהם תגמול כואב. הקוראן 4:161

הם נותנים כסף לצדקה רק כדי להשוויץ, תוך שהם לא מאמינים באלוהים וביום האחרון. אם בן לוויה של אדם הוא השטן, זה בן לוויה הגרוע ביותר. הקוראן 4:38

הכריז: "אם ההורים שלך, ילדיך, האחים שלך, בני זוגך, משפחתך, הכסף שהרווחת, עסק שאתה דואג לו והבתים שאתה מוקיר אהובים עליך יותר מאלוהים ושליחו,** ו השאיפה למען שלו, אז רק חכה עד שאלוהים יביא את משפטו". אלוהים לא מדריך את האנשים הרשעים. הקוראן 9:24

הו אתם המאמינים, הרבה מנהיגים ומטיפים דתיים לוקחים את כספי העם שלא כדין, ודוחים מדרך ה'. האוגרים את הזהב והכסף, ואינם מוציאים אותם למען השם, מבטיחים להם גמול כואב. הקוראן 9:34

חלק מאלה לפניך היו חזקים ממך, והחזיקו יותר כסף וילדים. הם התעסקו ברכושם החומרי. באופן דומה, נהייתם עסוקים ברכושכם החומרי, בדיוק כמו אלה שלפניכם. הפכתם חסרי תשומת לב לחלוטין, בדיוק כפי שהם היו חסרי תשומת לב. כאלה הם האנשים המבטלים את יצירותיהם, הן בעולם הזה והן בעולם הבא; הם המפסידים. הקוראן 9:69

אל תתרשם מכספם או מהילדים שלהם; ה' גורם לכך שאלו יהיו מקורות סבל עבורם בעולם הזה, ונפשם מסתלקת ככופרים. הקוראן 9:85

הריבית שנוהגת להגדיל את העושר של חלק מהאנשים, לא מרוויחה כלום אצל ה'. אבל אם אתה נותן לצדקה, מחפש את רצונו של ה', אלו הם המקבלים שכר רב. הקוראן 30:39

חלק מכספם הופרש לקבצן ולנזקקים. הקוראן 51:19

דעו כי חיי העולם הללו אינם יותר ממשחק ומשחקים, והתפארות ביניכם, ואגירת כסף וילדים. זה כמו גשם בשפע שמייצר צמחים ומשמח את הכופרים. אבל אז הצמחים הופכים לחציר חסר תועלת, והרוח נוספת. בעולם הבא יש או גמול חמור, או סליחה מה' ואישור. החיים הארציים האלה הם לא יותר מאשליה זמנית. הקוראן 57:20

לא כספם ולא ילדיהם יעזרו להם נגד ה'. הם חטפו את אש הגיהינום, שבה הם שוהים לנצח. הקוראן 58:17

"הכסף שלי לא יכול לעזור לי." הקוראן 69:28

הו סוד נסתר.* צא והזהיר. הלל את אדונך. טהר את הבגד שלך.*עזוב את מה שלא בסדר. תהיה מרוצה מהחלק שלך. הנצח באיתנות את אדונך. ואז, כשהצופר תוקע. זה יהיה יום קשה. עבור הכופרים, לא קל. תן לי להתמודד עם אחד שיצרתי כיחיד. סיפקתי לו הרבה כסף. וילדים לראות. עשיתי לו הכל קל. עם זאת, הוא חמד ליותר. הוא סירב בעקשנות לקבל את ההוכחות הללו. אני אעניש אותו יותר ויותר. כי הוא הרהר, ואז החליט. אומלל זה מה שהוא החליט. אכן אומלל זה מה שהוא החליט. הוא הביט. הוא קימט את מצחו וילל. ואז הוא הסתובב ביהירות. הוא אמר, "זה רק קסם חכם! "זה מעשה ידי אדם." אני אחייב אותו לגמול. איזה גמול! יסודי ומקיף. ברור לכל האנשים. הקוראן פרק 74

אני נשבע בחגיגיות בעיר הזאת. העיר שבה אתה גר. ההוליד והנולד. יצרנו את האדם כדי לעבוד קשה (כדי לגאול את עצמו). האם הוא חושב שאף אחד לעולם לא ייתן לו דין וחשבון? הוא מתגאה, "הוצאתי כל כך הרבה כסף!" האם הוא חושב שאף אחד לא רואה אותו? האם לא נתנו לו שתי עיניים? לשון ושתי שפתיים? האם לא הראינו לו את שתי הדרכים? עליו לבחור בדרך הקשה. מי מהם הדרך הקשה? שחרור העבדים. האכלה, בזמן הקושי. יתומים שקשורים. או העניים הנזקקים. ובהיותם מאלה המאמינים, ומעודדים איש את רעהו להיות איתנים, ומעודדים איש את רעהו. אלה היו ראויים לאושר. באשר לאלה שלא האמינו בגילויים שלנו, הם ספגו סבל. הם יהיו כלואים באש הגיהינום. הקוראן פרק 90

​

קווארון היה שייך לשבט משה, אבל הוא דיכא אותם. נתנו לו אוצרות, שמפתחותיהם יכבידו על קבוצת אנשים חזקים. אמרו לו עמו: אל תתמוגג; אלוהים לא אוהב את הצוהל. אבל חפש, במה שה' נתן לך, את ביתו של הבא, ואל תזניח את חלקך בעולם הזה. ותהי צדקה, כשם שאלוהים צדק לך. ואל תחפשו שחיתות בארץ. אלוהים לא אוהב את מחפשי השחיתות". הוא אמר, "ניתן לי את כל זה בגלל הידע שיש לי." האם לא ידע שה' הרס לפניו דורות רבים, שהיו חזקים ממנו, ובעלי עושר גדול יותר? אבל האשמים לא ישאלו על חטאיהם. ויצא לפני עמו בההורו. אלה שרצו בחיי העולם אמרו, "לו רק היינו מחזיקים כמו מה שניתן לקוורון. הוא באמת בר מזל". אבל אלה שניתנו לדעת אמרו: "אוי לך! שכר ה' טוב יותר למי שמאמין ועושה צדק". אך איש אינו משיג זאת מלבד היציבים. אז גרמנו לכדור הארץ להתערער עליו ועל אחוזתו. לא הייתה לו חברה שתציל אותו מאלוהים, והוא לא יכול היה להגן על עצמו. אלה שרצו להיות במקומו יום קודם לכן אמרו: "אכן, אלוהים הוא זה שמפיץ את השפע לכל מי שירצה מעבדיו, ומגביל אותו. אלמלא היה אלוהים חסד אלינו, הוא היה מסתער עלינו. לא פלא שכפירי תודה לעולם אינם משגשגים." הבית הזה של העולם הבא - אנו מייעדים אותו לאלה שאינם מחפשים עליונות עלי אדמות, ולא שחיתות. והתוצאה היא לזהירים. הקוראן 28:76-83

​

​

​

​

​