Promoting peace and harmony from an Abrahamic perspective

מהו ידע?

​

ניתן להגדיר ידע כעובדות, מידע ומיומנויות הנרכשות באמצעות ניסיון או השכלה; הבנה תיאורטית או מעשית של נושא.

מדוע ידע חשוב?

בואו נשאל את עצמנו- אם לא ידענו לאכול, לשתות, לדבר, לקרוא, לכתוב, ללכת, לרוץ, לצחוק, לשחק, לבכות, לשחות, להתלבש, להיות יצירתיים, להביע את אהבתנו זה לזה, לעזור אחד אחר- איך היו נראים חיינו? האם זה יהיה כמו של ציפור, או חתול או כלב או נמלה, או עכבר או דג? אבל אין ספק שיצורים אחרים מלבד בני אדם יודעים אינסטינקטיבית כיצד לעשות חלק מהדברים האלה- אז מה הופך אותנו לבני האדם לשונים? האם לאדם יש את היכולת לחפש ידע בדרך אחרת? אולי בדרך שעוזרת לנו להבחין בין טוב לרע, נכון בין לא נכון? אם כן- מה היתרון בלדעת מה טוב ורע אם איננו יכולים אז להשתמש בו כדי ליישם את הידע הזה כדי לתקן את בעיות העולמות? האם על בני האדם מוטלת האחריות הזאת לתקן את בעיות העולם הזה באמצעות ידע על טוב ורע? האם על כן בני אדם בעלי רצון חופשי יכולים לבחור אם כן לקמול ברצון את המטרה הזו שלהם לאחר שהידע הגיע אליהם? ומהי הכרת האל?- כיצד ניתן להכיר את אלוהים טוב יותר מכל שאר יצוריו? האם יש לאדם את היכולת להכיר את אלוהים טוב יותר מכל שאר היצורים בגלל יכולתם לדעת טוב ורע? ובאמצעות השתקפות על תכונותיו היפות ושילובם בחיינו שלנו? - כי אין ספק שאלוהים הוא טוב- וכיצד נדע טוב בלי לדעת את ההיפך? כיצד נדע את ההיפך אם לא היינו חיים במאבק של עליות ומורדות, חיי דואליות? כיצד אנו מעריכים את מצב גן העדן והנצח אם אין לנו ידע על הגיהנום והמוות עצמו?

על פי כתבי הקודש- ידע וחוכמה הם ברכה למי שיש לה. הוא יקר יותר מזהב וכסף ומענג מתכשיטים יקרים. אלה שמחפשים אותם ומוצאים אותם מבינים שחומר החיים האלה הוא זמני- כמו פרח אשר נבול ומת והופך לאבק, ואילו חוכמה, ידע ואהבה יכולים להיות מסע שהוא אינסופי ונצחי וכזה שמוביל שלום פנימי אם משתמשים בו בצורה יצירתית.

כיצד נוכל להגיע לאמת ללא ידיעה? אפשר לשאול- "אבל מדוע חשוב לחפש את האמת?" אך כיצד נוכל לדעת מה נכון בין רע או טוב ורע בלי אמת? אפשר לשאול "אבל למה אנחנו צריכים לדעת מה טוב ורע?" אך כיצד נוכל לדעת מה מועיל לנו ומה פוגע בנו ללא ידיעה של נכון לעומת לא נכון, טוב לעומת רע? אפשר לשאול- "אבל למה אנחנו צריכים לדעת מה פוגע בנו ומה מועיל לנו?" –למה אנו שואלים כל כך הרבה שאלות? - אולי אז פשוט עלינו להיכנע לרצון האל ולהפסיק לשאול כל כך הרבה שאלות? בטוח- הוא יודע הכי טוב מה טוב לנו ומה רע לנו? למה לא פשוט לקבל את זה שהוא יודע הכי טוב וללכת לפי הנחיותיו ולשמור על מצוותיו? אפשר להמשיך לשאול ... "אבל איך נדע שמצוותיו הן אמת?" - טוב- אולי כאן טמונה התשובה- באמצעות ידע, חוכמה והבנה ... ברגע שהמצוות נכתבות על ליבנו- ואנו משוכנעים באמת שלה- בוודאי שאחריותנו היא לציית ברצון ... ובוודאי שאז נתקיים. מפוקפק?

אבל איזה תועלת יש בידע לעולם ללא חכמה כיצד להשתמש בו בצורה הטובה ביותר לטובת אחרים? ולמה שאדם ירגיש דחף לשתף אותו באחרים אם הם לא רוצים בשביל אחרים מה שהם רוצים בשביל עצמם? אז איך אפשר ליישם את הידע באופן שרוצה את אלוהים -ללא אהבה או חוכמה?

כמה מושגים להרהורים:

​

האם מספיק פשוט לדעת? האם אנו באמת יודעים על מה אנו קוראים או שמלמדים אותנו- אם איננו חווים? איך אפשר ללמוד להכיר כל כך טוב שאנחנו באמת מבינים? כיצד נמדד משקל הידע שלנו? האם הוא נמדד? האם הוא נמדד בכוונות? או מילים או מעשים? האם האחד מאשר את הדבר הבא? אם פעולות מאשרות את ידיעת דברינו, ומילים מאשרות את ידיעת ליבנו, אז בוודאי שעם ספרים בלבד ולימוד ידע אבותינו ואבותיהם לאורך דורות של הוראה לא מספיק כדי לאשר את ידיעתנו באמונה באלוהים? אין ספק שבלי אמיתות ואישור אמונתנו באמצעות מעשים, הידע שלנו הופך לחסר ערך? אין ספק שללא אמת וחוכמה ואהבה אין לידע צורת ביטוי או משמעות בחיים העולמיים האלה?

כיצד נוכל לצבור ולהעריך ידע באמת אם איננו מחפשים אותו באופן פעיל ורצון? מדוע עלינו לחפש אותו אם איננו מבינים את חשיבותו? כיצד נבין את חשיבותה ללא חכמה? כיצד אנו מעריכים את החוכמה מבלי להשתמש בלבנו במוחות ובנשמות? כיצד נוכל להשתמש בלבנו ובנפשנו ללא החושים הפיזיים שלנו? כיצד נוכל להשתמש בחושים שלנו מבלי שתהיה פיזית ביצירה? מה החושים שלנו היו קולטים אם הכל היה אותו דבר וקבוע? אז בוודאי שרק באמצעות חיי דואליות ושינוי ויצירה מתמידים החושים שלנו יכולים לתפוס בצורה שמבינה תחושה של חוכמה באופן שיעזור לנו להעריך ולהשתמש בה ליישם את הידע שאנו מחפשים?    

מהו השימוש בידע כ'מילים 'אם איננו יכולים' להבין 'אותו? כיצד נוכל 'להבין' ידע מבלי להשתמש בהגיון והגיון? אינו הכוח המניע מאחורי  מחפשים את האמת את דעתנו? האין הכוח המניע מאחורי שיתוף הידע והחוכמה שלנו והשימוש בו לטובת אחרים לטובת ליבנו? איזה חלק ממלאת הנשמה שלנו בזה? האם הנשמה שלנו מוצאת שקט פנימי בשאיפה להכיר את אלוהים? האם זה הכוח המניע מאחורי הלב והנפש שלנו יחד?

מה הטעם בידע אם איננו יכולים ליישם אותו כחוכמה? כיצד נוכל ליישם ידע בצורה שעוזרת לאחרים אם השיתוף בו אינו נובע מאהבה? אז בלי אהבה, מה היתרון של הידע לעולם?

הבורות אינה אושר?  האם אדם וחווה לא היו מאושרים בגן עדן לפני שאכלו מ'עץ הדעת של טוב ורע? ' האם הידיעה עצמה היא שהובילה ל"נפילתם מגן העדן "או שמא האי ציות לאלוהים הוא שהוביל למאבקם העולמי ולמוותם בסופו של דבר. מדוע אסרו עליהם עץ החיים לאחר שאכלו מעץ הדעת טוב ורע? כתבי הקודש אברהם תמיד מייעצים לנו לחפש ידע וחכמה והבנה- ולכן סביר להסיק כי לא ידיעת הטוב והרע היא ההרסנית המובילה למוות, אלא שזוהי אי-ציות לאלוהים לאחר שהידע הגיע אל לנו. ברגע שהאדם מקבל מילים מאלוהים על מה נכון ומה לא בסדר- זוהי דחיית ההנחיה הזו (מהבנתי \) ואי ציות להדרכה המובילה למוות פיזי ורוחני. מצב האמונה הזה שאדם הוא "עצמאי" ו"יודע טוב יותר מאלוהים עצמו ואינו צריך "להסתמך" על אלוהים כמקור החיים והפרשה וקיום הוא כמו להיות "יהיר" בעיני אלוהים, וזה משהו שאנו יכולים אולי להתייחס לסיפור על כך ש"יבליס או השטן "נפל משמיים בגלל אי ציותו הנכונות לצוות האל כאשר יצר את אדם וביקש מהמלאכים להשתטח לפניו, אך איבליס (שטן) סירב כי הוא האמין שהוא "טוב יותר" מאדם כיוון שהשטן נוצר מאש ואדם מחימר. אז מדוע שאלוהים אוהב יאפשר לנו במצב זה לאחר מכן להיות רשאי לאכול מעץ החיים ולהיות לנצח במצב זה של מוות רוחני של אי ציות מרצון למצוות האל? אין ספק שהוא ירצה שנבלה את זמנו בכדור הארץ ונלמד כיצד להחזיר לעצמו את הידע והחוכמה וההבנה כדי שנוכל 'להיכנע' בחזרה לרצונו האלוהי לפני שנאפשר לאכול מעץ החיים ולהפוך לנצחיים? בדרך זו אנו רואים שהדרך היחידה להחזיר את חיי הרוח היא להיכנע לרצון האל ולקבל ברצון שהוא יודע הכי טוב מה טוב לנו ומה רע לנו, מציית למצוותיו ברגע שנכתבו על ליבנו. , ולהפגין הכרת תודה לאספקתו באמצעות השימוש בתנאי שהוא נותן לנו על ידי עזרה לזולת באמצעות אהבה. אז שימוש בחוכמה כדי לצבור ידע, ויישום ידע זה באמצעות אהבה ותבונה על ידי שיתוף זה עם אחרים על הצד הטוב ביותר של היכולות והפוטנציאלים שלנו.

על פי כתבי הקודש, חטא הנעשה מתוך בורות ניתן לסלוח אם ברגע שהאדם שעשה את החטא הופך מודע וחוזר בתשובה ומתקן את דרכיו. אז למה לא פשוט לחיות חיים של בורות- כי אז כל חטאינו ייסלחו אם זו לא אשמתנו, ואם את הרוע שעשינו לא ידענו עליו? האם לא בטוח לחיות חיים של בורות מזה של ידע? אין ספק שעם חיפוש ידע ורכישת ידע מגיעה אחריות עצומה, לאחר מכן נאלץ ליישם אותו בצורה חכמה ומכניס אותנו למצב בו עלינו לזמן את השופט הסופי? האם חיים בחוסר ידיעה מאפשרים לנו להיות כמו ילד, ללא אחריות ולאכול ולשתות כרצוננו, לעשות כרצוננו וליהנות מהחיים עד הפוטנציאל המרבי? האם אדם וחווה בחרו (בעזרת רצונם החופשי)  לקבל את משימת האחריות בתחום התחתון הזה על ידי אכילה מעץ הדעת של טוב ורע על מנת לעשות את רצון האלוהים עלי אדמות? האם זו מטרת האדם? או שמא הם התפתו לאויב האלוהים- אחד של אגו ושחצנות שהניח ביודעין שהוא טוב יותר מאחרים ביצירתו תוך שהם מכירים את האמת? האם הרוע נועד לאנשים עלי אדמות או שמא קיום טבעי שנוכח כאשר אנו מתנתקים ברצון וביודעין מהטוב?- אם כן אז בוודאי שאפשר להיכנע ברצון לרצונו האלוהי ולנתק את עצמנו מכל מה שהוא רע. בעולם הזה, כך שגם מה שנראה כרע יכול למעשה להיות טוב עבורנו? - האם לכן גן עדן הוא מדינה בקיום העולם הזה או אפשרי רק בהמשך?

אך מה ליבנו ומוחנו נוטים לעשות באופן טבעי? מאיפה באה הכמיהה הטבעית של חיפוש ידע ואמת? האם זה אינסטינקטיבי? האם זה הרצון הטבעי של הנשמה לחפש ידע וחוכמה? ואם כן אז מדוע רבים מאיתנו דוחים את הדרך הזו של חיפוש האמת? תינוק שנולד לעולם הזה מתפתח באופן טבעי ל'למידה 'ו'גדילה' על מנת להיות מסוגל להפוך ליום אחד ל'מספק עצמית 'ככל שניתן מבחינה פיזית. בעלי חיים אחרים לומדים ללכת, לדבר, ולצוד, ולפרנס את עצמם- אך כולנו עוברים התפתחות פיזית מתמדת בעולם הטבע הזה. אפשר לטעון שהנטייה הטבעית הזו 'לצמוח' וללמוד 'דורשת ידע וחוכמה בצורה או צורה כלשהי. לבני אדם כחריג ליצורים אחרים בעולם הפיזי הזה יש את היכולת להשתמש בהגיון בהגיון ובהשתקפות עצמית כדי להמשיך ולפתח את צמיחתם, במובן הנפשי, הפיזי, הרגשי והרוחני תוך שימוש ברצונם החופשי על פי מיטב יכולותיהם . אז מדוע חלקנו בוחרים לא לעשות זאת- ואם אנו בוחרים בחיי בורות אז האם זה נסלח בעיני אלוהים בוראנו?

ההבנה שלי היא שעם ידע מגיעה אחריות עצומה. אם ברצונך לחפש ידע ולאחר מכן ברצון ליישם את הידע הזה תוך שמירה על מצוותיו (לאחר שהגיעה אליהם הידע) כדי לעזור לאחרים ביצירתו, אולם מאפשר לאדם לעלות רוחנית למצב שבו הם יכולים להיות קרובים יותר לאלוהים מאשר המלאכים עצמם- כי כניעתם אליו ובחירה לחיות חיים כ'משרתו 'היא מתוך רצון חופשי ולא מתוך כפייה. אם אלוהים הוא שלום, ואהבה, וחמלה, וחוכמה, וכל המושגים היפים שאנו לומדים עליהם דרך החיים בעולם הגשמי הזה כיצורים רוחניים- אז מי שנמצא בקרבתו, מרוויח מהשיתוף בתכונות הללו המביאות השלום הנצחי שלו. מי שלא רוצה לקחת על עצמו את האחריות הזו עשוי לבחור לחיות חיים של בורות. אולם עם הבורות מגיעה חוסר חוכמה המובילה לחיים של צמיחה פגומה בראיית הרווחה הפיזית, הרוחנית הנפשית והרגשית. אותם אנשים שמסרבים ויודעים ביודעין לחפש דרך של אמת וידע ותבונה והבנה באמצעות השתקפות עצמית ותודעה, ולקיחת אחריות על התנהגותם, ולכן לעולם אינם יכולים להגיע למצב של שלום רוחני שהוא נצחי. אולם מה לגבי אלה מאיתנו שמתוך בורות אמיתית חסרה היכולת לחפש ידע וחוכמה? למשל עקב IQ נמוך או נכות כלשהי?- מהבנתי- אלה יוכלו ליהנות ממצב השלום כמו כל אחד אחר, מכיוון שהם לא יישארו באחריות לחוסר החופש או היכולת שלהם לבחור או לדחות את דרך חיפוש הידע.

אז נוכל להבין שכאדם אנו באופן טבעי משתוקקים ללמוד ולצמוח, כמו כל היצורים האחרים, וכי הנטייה שלנו לחפש אמת היא ככל הנראה מצב טבעי של הוויה. אך כיצד נוכל לחפש את האמת מבלי לחפש ידע? כיצד נוכל לחפש ידע ללא חוכמה לגבי חשיבותו ויתרונותיו? כיצד נוכל באמת לחפש את האמת מבלי שהידע ייכתב על ליבנו? הכל מסתכם בקישור ישיר עם בוראנו- מכיוון שכולנו נוטים באופן טבעי לבקש את עזרתו ברגע הייאוש כמו תינוק המיילל לעזרה- מי הכי טוב לבוא לעזרתנו ויכול יותר מאשר זה יצר אותנו? חלק מאיתנו יכולים 'לשכוח' זאת בזמנים של נינוחות ושפע, ואולי בגלל זה לפעמים רגעים של מאבק וקשיים יכולים ליצור לנפש שלנו הזדמנות להתחבר מחדש ולזכור מהיכן באנו ועל מי אנחנו באמת סומכים. חיים, ולכן ידע וחוכמה וצמיחה רוחנית, פיזית ורגשית.

באמצעות השגת ידע והבנה וחוכמה באמצעות ה'עט 'ומתוך הניסיון, על החיים עצמם, על קיומנו שלנו והסביבה סביבנו כולל היצורים שבתוכו, אנו לומדים על תכונותיו היפות של אלוהים עצמו. לפעמים אנו מתמודדים עם קשיים ומאבקים ואובדן בחיינו- אך לעתים קרובות בתקופות השבורות האלה אנו מקבלים את ההזדמנות ללמוד הכי הרבה. באמצעות השתקפות עצמית והתבוננות מודעת, בן האדם מסוגל להשוות את הניגודים של הקיום, חיים מול מוות, אהבה נגד שנאה, שלום נגד מלחמה, טוב נגד רע וכו ', וככל שאנו חווים הפכים אלה, כך אנו באמת יותר 'מכיר אותם. כך נוכל ללמוד כיצד לבחור את התכונות שברצוננו להיות חלק מהן, להחליט בעצמנו ברצון אם נרצה לחלוק את התכונות הללו עם אחרים או לא לבחור ולנהל חיים יצירתיים או הרסניים בדרגות ורמות שונות לפי הטובים ביותר. של היכולות והכישרונות שלנו- על ידי שימוש בחושי השמיעה, הראייה, ההרגשה והשימוש בדיבור ובהתנהגות שלנו. אלה שעברו את מעמקי הגיהנום נוטים יותר להעריך ול"כיר "את מצב ה"גן עדן" וכיצד להגיע לשם באמצעות החוכמה שהם תפסו בתקופות הקשיים שלהם.

לכן באמצעות ידע וחוכמה אנו מסוגלים להיות יותר 'יצירתיים' ו'צמחים 'במובן הרוחני והפיזי הן על ידי חיבור למקור הבריאה שלנו, מקור החוכמה שלנו, לידע ולאמת ולאהבה. אנו הופכים ליצירתיים כאשר אנו מתחילים להשתמש בידע ובהבנה שלנו  על פי היכולות והכישרונות שלנו לעזור לאחרים, כמו כלי אור, או כמו שורשים מעץ המספק מים לענפיו- כולם חלק מאותו עץ, נושאים פירות שיעזרו להאכיל את שאר הבריאה. כמו ילדים שנולדים לעולם הזה, אנו נוטים באופן טבעי ללמוד מהסביבה שלנו, דרך זה שכתוב בספרים דרך קריאה וכתיבה, דרך ההנחיות המועברות אלינו מההורים והחברות שלנו. אך כיצד נדע שמה שאנו פועלים בו כ'הנחיה 'הוא למעשה האמת האמיתית? כולנו מגיעים לנקודה בחיינו שבה אנו מסוגלים במידה מסוימת לבחור את עצמנו בהתאם ליכולות האינדיבידואליות שלנו. לאחר מכן עלינו לשאול את השאלות האלה- ולהיות נטייה באופן טבעי ל'אמת 'ולהטיל ספק גם בידע שהועבר אלינו. לכל נשמה יש את הדרך והמסע האישי שלה ואת היכולת והחופש לעשות זאת. ואם לא נשכנע בחשיבות של חיפוש האמת באמצעות ידע וחוכמה והבנה באמצעות שימוש בהגיון והתבונה וניסיון- אז כיצד נוכל לדעת מתי לשאול שאלות ובאיזו נקודה להפסיק?

ככל שאנו לומדים ומשיגים ידע והבנה, כך אנו מבינים לעתים קרובות כי הידע האוניברסלי על הקיום הוא עצום, וכי למעשה אנו יודעים מעט מאוד, ורק את מה שמותר לנו לדעת עליו. המסע המיסטי לידע שאנו מבינים הוא למעשה אינסופי, וכי אלוהים יוצר ומשנה את הבריאה ללא הרף- כך שלא יהיה ניתן להמשיך. אנו מבינים כי אנו רק יצורים של בריאתו, חסרי חשיבות במובן אחד, ויוצאי דופן במובן אחר- בכך שיש לנו את היכולת הניתנת לנו לשקף ולהבין בעזרת רשותו את יופי בריאתו ותכונותיו, ואת החופש לבחור אם אנו סוגדים לו או לא באמצעות הברכות וההזדמנויות שקיבלנו. אנו מבינים שהמצב שאנחנו, הוא המצב בו אנו בוחרים להיות, על פי רצונו האלוהי וכי אנו מוזמנים לקחת חלק פעיל ביצירתו בעולם זה על ידי שימוש בו כמקור שלנו, ובעצמנו ככלי. לאורו ובדברו. כאשר אנו מחפשים אמת באמצעות ידע וחוכמה והבנה, אנו יכולים להגיע לנקודה בחיינו שבה אנו 'יודעים' כי דברו והנחייתו הם אמת- וזה כאשר אנו כורתים בו ברית להיכנע למטרתו ולציית לפקודותיו. , שנהיה משרתי אורו. זה כמו להיכנס למערכת יחסים עם בוראנו, והוא הופך לחבר שלנו. רוחו עוזרת לנו בכל מה שאנו אומרים או עושים בשמו, כשהיא מבורכת בידע ובהבנה, הופכת לאקט של פולחן, וכך ברוך גם הופך למקבלי הדיבור וההתנהגות שלנו. מה שאנו יוצרים בשמו הופך לברכה למי שמשתמש בו- מכיוון שהוא 'מסייע' להם במסעותיהם אל תחום הלא נודע, עוזר להם להתחבר גם ליוצרם והופך לכלי אהבתו וחכמתו כחלק המשפחה.

​

כיצד ידע יכול לעזור לנו?

על פי כתבי אברהם, עם ידיעה על טוב ורע, מגיע ה'פחד 'של תודעת אלוהים או אלוהים. כי עם ידע והבנה מגיעה היכולת להבחין בין אמת משקר, נכון בין לא נכון, בין טוב לרע, כך שבאמצעות החוכמה אפשר ליישם את ידיעת האל בצורה שתועיל לעצמם ולשאר הבריאה בצורה שנוחה. אלוהים. אבל אנו רואים שהאדם חילק את עצמו להרבה כתות דת- כל אחד טוען שהם צודקים ואחרים טועים- אז איך נבחין איזו כת היא בעצם דוברת אמת? -שוב אני מאמין מההבנה שלי מהכתובים האברהםיים שהתשובה טמונה בחיפוש אחר האמת, בידע ובחוכמה ובהבנה ובפתיחת ליבנו להדרכה מאלוהים- מקור כל הידע שלנו- אם כל האנשים מכל הזרמים והחטיבות עשו זאת - אני תוהה אם הדת בכלל תתקיים? שכן נלמד שהדתות הגדולות מלמדות את אותם מושגים- אהבה, שלום, סובלנות, כבוד, חמלה, חסד, צדק, סליחה, הכרת תודה, אמת וכו '...

באמצעות ידע והבנה, ודרך יישומה בחוכמה- אנו לומדים על מה נכון ומה לא. מה טוב ומה רע. לכן אנו יכולים לבחור ביודעין להימנע מהרע לנו ולחפש את הטוב. באמצעות חיפוש אחר הטוב, אנו יכולים להפוך לכלי אור אשר לאחר מכן יכולים לאפשר לטוב מהשמיים לזרוח בכל מה שאנו אומרים ועושים לאחרים בעולם הפיזי הזה, ועצמנו ואחרים יכולים ליהנות מפירות האספקה שלו וממאמצנו. באופן שמביא שלום ואהבה ואושר לעולם בו אנו חיים. כך אנו בני האדם יכולים לסייע בתיקון הבעיות והסבל העולמי הנובע מחוסר הכרה באלוהים בתחומים הנמוכים של  ידע. באמצעות ידע וחוכמה והבנה אנו לומדים כיצד להבדיל בין טוב לרע ולומדים כיצד להפריד בין השניים. מתוך הבנה של כל מה שטוב- אנו לומדים יותר על התכונות הטובות והיפות של בוראנו וכיצד ליישם את התכונות הללו בחיינו ולכן אנו מייצרים פירות כעץ המועיל לאחרים באנושות. אנו הופכים לדימוי של אלוהים בקיום הפיזי הזה ומספקים הזדמנות להיות יצירתיים מרצונו. באמצעות ידע אנו גם לומדים שככל שאנו 'יודעים' יותר אנו מבינים כי אנו יודעים מעט מאוד וכי מקור הידע הוא עם אלוהים, וכי מבלי להתחבר אליו ולהישאר מחובר אליו כמקור החיים והידע שלנו. באמצעות זכירת שמו בכל מה שאנו אומרים ועושים כמיטב יכולתינו- שאנחנו כלום ובסופו של דבר נמות. באמצעות ידע אנו לומדים על מטרת הנשמה שלנו. באמצעות חיפוש האמת אנו לומדים כיצד להישאר נאמנים לעצמנו על ידי היותנו נאמנים לבוראנו, וכי הדרך היחידה להשיג שלום ואושר נצחי היא באמצעות הכניעה הנכונה לרצונו. אנו לומדים גם שעם ידע מגיעה אחריות וכי יישום הידע שאנו צוברים הוא המתנה שיכולה לעזור לאחרים ולכן באמת לעזור לעצמנו להתקרב עוד יותר לנוכחות אלוהים. אז שער לשלום נצחי הוא באמצעות ידע ויישום נכון שלו.

​

כיצד ידע יכול לעזור לאחרים?

הידע שאנו צוברים באמצעות למידה מאחרים, קריאה והתנסות הם אז איתנו ויש לנו את הבחירה בהתאם ליכולות השונות שלנו לבחור מה אנחנו עושים איתו. הבה נשאל- מה התועלת בספר היושב כל היום, שנה אחר שנה על מדף ספרים בבית ריק, או מוסתר כסוד יקר במערה במדבר? איזה תועלת יש לידע הכלול בספר ההוא ליצירה? האדם שיודע את הספר הזה יכול לבחור לגור על אי יפה ולהסתתר מאחרים בעולם הזה ולחשוב על עצמו כ'מיוחד 'מכיוון שקיבלה גישה למידע שאחרים אין לו כעת גישה אליו . מה הטעם בחוויה של אנשים בקושי במה שעשוי להרגיש כמו מעמקי אש גיהינום, שם הם הצליחו ללמוד דרכים לצאת מזה, חוכמה באמצעות ניסיון, אם הם יושבים אחורה ורואים אחרים עוברים את אותה חוויה , מבלי להושיט יד לעזרה לאותו אדם על ידי שיתוף בחוכמתו שלו לגבי דרכים שיכולות לעזור לו בתקופה הקשה הזו? לשני המצבים האלה משהו חסר מהם- כלומר 'אהבה'. אם ידע וחוכמה והבנה יכולים לאפשר לנו לחפש אמת וללמוד על התכונות היפות של אלוהים שאנו יכולים ללמוד כיצד לשלב אותם בחיינו- מה היופי של כל זה אם לא נוכל להשתמש בידע שלנו כדי לעשות זאת הבדל לעולם הסובב אותנו באופן שלמדנו להיות 'חיובי?' האם אין זו 'יהירות' להניח שאנו ראויים לידע זה יותר מאחרים? בידיים של מי הידע הזה שייך? האם זה שלנו או שמא מתוך הכל-יודע, מקיים הקיום- בוראנו מי מכיר את הנראה והלא נראה? האם אנו מניחים שהידע שיש לנו הוא 'מספיק' כדי לתת לנו שלווה פנימית? אם זה המצב אז אנחנו טיפשים יהירים ושליליות תקיף אותנו לכל מקום אליו נלך, לכל מקום שאנו מנסים לברוח אליו. כי עם הידע שאנו לומדים מהכתובים, מגיעה אחריות. אחריות להשתמש בו בחוכמה ולהודות על כך ולהישאר מחוברים למקור הידע כדי שנוכל להמשיך לצמוח ולהתקרב אליו. הכרת תודה, ואמונה שאנו ראויים למשהו יותר ממישהו אחר, או שאנו 'מיוחדים' מביאים להתנשאות שהופכת לאחר מכן ל'סתימה 'ביכולת שלנו להיות כלי אור וחוכמתו- מטרת בריאתנו .

אז ידע יכול לעזור לנו אם נבחר ברצון לחלוק את הידע הזה עם אחרים על ידי "יצירתיות". על מנת להבין את המשמעות האמיתית של הידע שבידינו, אנו דורשים הבנה וחוכמה. הבנה דורשת שימוש בהיגיון ובהיגיון, ודורשת שכל נטייה לאמת. שיתוף עם אחרים דורש אהבה וצייתנות וענווה ולב פתוח.

כל האנושות קיבלה ידע כלשהו שהוא יכול להשתמש בו על פי מיטב יכולותיהם כדי לעזור לאחרים. בין אם זה משהו שהם למדו בתקופות מאתגרות, בין אם זה דרך קריאה, בין אם זה משהו שלימדו אותם מהמורים או מההורים. אפילו רק "להיות" ולשתף שתיקה יכולה להיות דרך לשתף ידע באמצעות מעשי חסד אוהבים- חיוך, מבט ידידותי אל תוך נשמתו של אחר, שהרי פעולות מדברות חזק יותר ממילים? כל דבר שאנו עושים שיכול להועיל לאדם או ליצור אחר בעולם הזה יכול להיחשב בצורה כמעשה של שיתוף ידע כדי לעזור לאחרים באמצעות אהבה.

אך על פי כתבי אברהם, ככל שיש לנו יותר, כך ייצפה מאיתנו יותר, ככל שאנו נותנים פחות, כך ייקח מאיתנו יותר, וככל שיש לנו פחות כך יהיה פחות מאיתנו. מכיוון שאף נשמה אינה מופקדת מעבר ליכולתה ואלוהים יודע הכל על יכולותינו ועל הנתיבים והמסעות האינדיבידואליים שלנו. חשוב לזכור כי במהלך מסעותינו של חיפוש ושיתוף בידע שאיננו שופטים אחרים בדרכם- הרשה לנו להתרכז במסעותינו היות ורק נישא באחריות על לבנו ונפשנו.

לעתים קרובות אנשים מגלים שכאשר הם מתחילים לחלוק את האהבה והידע שרכשו, זה נותן להם  תחושת ה'שלום 'בפנים מכיוון שהיא יוצרת מטרה למאבקי הנשמה שלנו שעברנו על ידי שינוי חיובי בחייהם של אחרים. זה הופך להיות מעשה של הקרבה וחוסר אנוכיות- וזה שאנו מוצאים הוא דרך לשלווה פנימית.

כיצד נוכל להיות בקיאים יותר?

מהבנתי מהכתובים- להלן כמה דרכים שיכולות לעזור לנו להיות בקיאים יותר:

הפנייה למקור הידע שלנו, הבורא שלנו- מבקש ממנו הנחיה ונטייה לאמת. להתפלל לידע ולחוכמה במקום ברכות מטריאליסטיות יכול להיות דבר קשה לביצוע, אך מבלי לדבר זאת ולעשות זאת- איננו מאשרים שזה מה שבאמת ליבנו מחפש. שערי הידע והחוכמה נפתחים ברגע שנשמותינו יודעות כי ליבנו באמת חפץ בכך.

הכרת תודה לברכותינו- על ידי שיתוף בה עם אחרים ושימוש בברכותינו לטובת האנושות והיצירה

ענווה- לא בהנחה שאנחנו 'יודעים' יותר מאחרים, או שאנחנו 'טובים' יותר או 'ראויים' יותר מכל אחד אחר. לא מניחים את עצמנו כמספקים את עצמנו ומכירים בכך שאפשר לקחת את כל מה שיש לנו אם הוא רוצה. בידיו המפתחות לידיעת כל הדברים- רואים ובלתי נראים. כאשר אנו מגיעים לנקודה שבה אנו חושבים שאנו יודעים הכל, אנו מפסיקים לגדול- ידע הוא דרך אינסופית לאלוהים.

הקשיבו לאחרים ולמדו מחוכמתם וניסיונם וידיעתם

השתמש בהיגיון ובסיבה כדי 'להטיל ספק' על האמת בכל מה שאתה שומע או לומד אודותיו- כיצד נוכל להגיע לתשובות מבלי לשאול שאלות ולהרהר במידע המוצג לנו? לעתים קרובות אנו רואים שבמקום שיש 'סתירה'- יש שקר ולכן השימוש בהגיון ובהגיון חשוב כדי לעזור לנו להבחין בין האמת לשקר.

היו אמיתיים בכל עת. כולנו עושים טעויות- אבל מה שחשוב באמת הוא שכוונותינו טהורות ונקיות. כאשר אנו לומדים את הטעויות שלנו- הבה נפנה לאלוהים בסליחה, ונלמד ממנה ויתקן את דרכינו- בדרך זו אנו מראים כי אנו נמצאים בדרך זו של חיפוש האמת תוך ניסיון להיות כמה שיותר אמיתי בעצמנו.

בצע מעשי חסד וצדקה תוך רדיפת ידע- זה יעזור להזכיר לעצמנו ולאשר לעצמנו שהסיבה שבגללה אנו מחפשים ידע היא למעשה לעזור לאחרים בכך- כי עם ידע מגיעה אחריות וחשוב להכין את שלנו נשמות למסע אשר מסיר חסימות עבור זה שנכנס ומפנה את הדרך גם עבור זה שעוזב אותנו. כל סיבה אחרת לרצון לצבור ידע היא לאגו- וזה יכול להגביל את יכולתנו לצמוח ולהבין.

טיול- המסע החוצה, יכול לשקף ולעזור לנסיעות פנימיות שלנו. אלוהים הוא גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים, למעלה ולמטה, קדימה ואחורה. פניו הן כל כיוון שאנו פונים אליו, אליו שייכים המזרח והמערב. טיול הן כלפי חוץ והן כלפי פנים ושינוי מתמשך וכניעה לאלוהים של ההפרשה והשפע הוא חוויה משחררת מאוד ויכולה לעזור לפתוח את ליבנו את נפשנו ואת נפשנו למקור אינסופי של ידע וחוכמה באמצעות השתקפות ותשומת לב, ולעזור לנו לחיות ברגע.

קבע משמעת באמצעות תפילה וצדקה ומעשי הקרבה עצמית/מעשי חוסר אנוכיות. זכירת אלוהים ככל האפשר בכל מה שאנו עושים, שומרת על ליבנו נפש ונפשנו פתוחים ללמידה וראייה ושמיעה והרגשה בכל רגע. כאשר אנו מגיעים לנקודה בה אנו חשים בנוכחותו בתוכנו וסביבתנו, אנו הופכים להיות מסוגלים 'להרפות' מדאגות ומכשולים העומדים בדרכנו, מכיוון שאנו רואים זאת כ'הזדמנות 'ללמוד יותר. בדרך זו ניתנת לנו האומץ והכוח להתמודד עם מעמקי אש הגיהנום מבלי לפחד- מכיוון שאנו נכנעים לחלוטין לרצונו האלוהי ומקבלים את כל אשר יגיע אלינו- כל עוד אנו מנסים כמיטב יכולתנו- לטוב ביותר הפוטנציאלים שלנו תוך שימוש בכל מה שיש לנו בדרך.

​

הכתבים לעיל מבוססים על השתקפויותיו של לאל טונסר- המתאמץ להביע מילים על ידע 'בצורה של מילים בלבד- האם הוא ינחה את כולנו ויגדיל אותנו בידע ובחוכמה ... (אנא שלח דוא"ל ל- admin@universalgodmessageofpeace אם אתה יש לך הערות או שאלות או רעיונות כיצד לשפר דף זה)

דף זה ימשיך להיות מפותח על פי מיטב ידיעתנו והבנתנו

​

ציטוטים בכתובים על 'ידע'

​

'לב אינטליגנטי רוכש ידע, ואוזן החכמים מחפשת ידע'. משלי 18:15

יראת ה 'היא ראשית הידע; טיפשים מתעבים חכמה והדרכה. משלי א: ז

כי חכמה תיכנס אל ליבך, והידע יהיה נעים לנשמתך; משלי 2:10

עמי נהרס מחוסר ידע; מכיוון שדחית את הידע, אני דוחה אותך מלהיות כומר בשבילי. ומכיוון ששכחת את חוק אלוהיך, גם אני אשכח את ילדיך. ככל שהם גדלו, כך חטאו נגדי; אני אשנה את תהילתם לבושה. הושע ד: 6-7

איש חכם מלא כוח, ואיש בעל ידע משפר את כוחו משלי 24: 5

ליבו של בעל ההבנה מחפש ידע, אך פיהם של שוטים ניזונים מטמטום. משלי 15:14

קח את ההוראה שלי במקום כסף, ואת הידע ולא את זהב הבחירה משלי 8:10 

בני, אל תשכח את הוראתי, אך תן לליבך לשמור על מצוותי, לאורך ימים ושנים של חיים ושלווה שיוסיפו לך. אל תעזוב אותך אהבה ונאמנות; לכבול אותם סביב צווארך; כתוב אותם על לוח לבך. כך תמצא טובה והצלחה טובה בעיני אלוהים ואדם. סמכו על ה 'בכל ליבכם, ואל תסמכו על ההבנה שלכם. ... משלי ג: א -35

מי שאוהב משמעת אוהב ידע, אבל מי ששונא תוכחה הוא טיפש. משלי 12: 1

למד אותי שיפוט טוב וידע, כי אני מאמין במצוותיך. תהילים 119: 66

כי ה 'נותן חכמה; מפיו באים ידע והבנה; משלי ב ': 6

עמי נהרס מחוסר ידע; מכיוון שדחית את הידע, אני דוחה אותך מלהיות כומר בשבילי. ומכיוון ששכחת את חוק אלוהיך, גם אני אשכח את ילדיך. הושע 4: 6

בני, אם אתה מקבל את דברי ואת אוצר את מצוותיך עמך, מה שהופך את אוזנך קשובה לחכמה ומטה את ליבך להבנה; כן, אם אתה קורא לתובנה ומרים את קולך להבנה, אם אתה מחפש אותו כמו כסף ומחפש אותו כמו אוצרות נסתרים, אז תבין את יראת ה 'ותמצא את ידיעת האל. ... משלי ב ': 1-22

שהחכמים ישמעו ויגדילו בלמידה, והמבין יקבל הדרכה משלי א: 5


אם למי מכם חסרה חוכמה, שאל אותו את אלוהים, הנותן בנדיבות לכולם ללא נזיפה, ותינתן לו. ג'יימס 1: 5 

כי הגנה על החכמה היא כמו הגנה על כסף, ויתרון הידע הוא שהחוכמה משמרת את חייו של מי שיש לה. קהלת 7:12

כי אני חפץ באהבה יציבה ולא בהקרבה, בידיעת אלוהים ולא במנחות צריבה. הושע ו: 6

יראת ה 'היא ראשית החכמה, והידע של הקדוש ברוך הוא תובנה. משלי ט 'י'

"כמה זמן, אתם פשוטים, תאהבו להיות פשוטים? עד מתי יגלו לעגנים מהלעג והטיפשים שונאים ידע? משלי 1:22

כי חכמה תיכנס אל ליבך, והידע יהיה נעים לנשמתך; שיקול הדעת ישמור עליך, ההבנה תשמור עליך משלי ב ': 10-11

יראת ה 'היא ראשית החכמה; לכל אלה שמתרגלים יש הבנה טובה. שבחו נמשך לנצח! תהילים 111: 10

כיוון שהם שנאו ידע ולא בחרו ביראת ה ', משלי 1:29

אך מעץ הדעת טוב ורע לא תאכלו, כי ביום שתאכלו ממנו ודאי תמותו ”. בראשית 2:17

ואז אמר אלוהים האל, "הנה האיש הפך להיות אחד מאיתנו בידיעה טובה ורע. עכשיו, שמא יושיט ידו וייקח גם מעץ החיים ויאכל ויחיה לנצח - " בראשית ג ', כב

אבל אתה, דניאל, סתום את המילים ואטום את הספר עד לזמן הסוף. רבים ירוצו הלוך ושוב, והידע יגדל ”. דניאל 12: 4

אבל החוכמה מלמעלה היא טהורה, אחר כך שלווה, עדינה, פתוחה להיגיון, מלאת רחמים ופירות טובים, חסרת פניות וכנה. ג'יימס 3:17

ורוח ה 'תנח עליו, רוח החכמה וההבנה, רוח העצה והעוצמה, רוח הדעת ויראת ה'. ישעיהו יא: ב

מי חכם ומבין בקרבכם? בהתנהגותו הטובה הניח לו להראות את יצירותיו בעדינות החכמה. אבל אם יש לך קנאה מרה ושאיפה אנוכית בלבך, אל תתפאר ותטעה באמת. זו לא החוכמה היורדת מלמעלה, אלא היא ארצית, לא רוחנית, דמונית. שכן היכן שקנאה ושאיפה אנוכית קיימות, תהיה אי סדר וכל פרקטיקה מגעילה. אבל החוכמה מלמעלה היא טהורה, אחר כך שלווה, עדינה, פתוחה להיגיון, מלאת רחמים ופירות טובים, חסרת פניות וכנה. ... ג'יימס 3: 13-18

מיום ליום שופך דיבור, ולילה ללילה חושף ידע. תהילים יט: ב

תן אפוא לעבדך שכל להבין את עמך, כדי שאוכל להבחין בין טוב לרע, כי מי מסוגל לשלוט בעמך הגדול הזה? " מלכים א 3: 9


הם לא יפגעו או יהרסו בכל ההר הקדוש שלי; כי האדמה תהיה מלאה בידיעת ה 'כשהמים מכסים את הים. ישעיהו יא: ט

דע כי החכמה היא כזו לנשמתך; אם תמצא אותו, יהיה עתיד והתקווה שלך לא תינתק. משלי 24:14


יש זהב ושפע של אבנים יקרות, אבל שפתי הידע הן תכשיט יקר. משלי 20:15

לפי ידיעתו, המעמקים פרצו, והעננים יורדים מהטל. משלי 3:20

אל תהיה חכם בעיני עצמך; תירא את ה 'ותתרחק מהרע. משלי ג: ז

ואתה תדע את האמת, והאמת תשחרר אותך ”. ג'ון 8:32

כאשר הגאווה מגיעה, אז מגיעה החרפה, אך עם הצנוע חכמה. משלי יא: ב

לתת ידע על ישועה לעמו במחילה על חטאיהם. לוק 1:77

אז למד אותנו למנות את ימינו כדי שנוכל לקבל לב של חוכמה. תהילים 90:12

ויאמר לאדם 'הנה יראת ה' חכמה, והתרחקות מן הרע היא הבנה '. איוב 28:28

כמה עדיף לקבל חוכמה מזהב! כדי לקבל הבנה זה להיבחר ולא בכסף. משלי 16:16

בחוצפה אין דבר מלבד סכסוך, אבל אצל מי שלוקח עצות זו חוכמה. משלי 13:10

כי הארץ תתמלא בידיעת כבוד ה 'כשהמים מכסים את הים. חבקוק 2:14

פתגמי שלמה, בנו של דוד, מלך ישראל: לדעת חכמה והדרכה, להבין דברי תובנה, לקבל הדרכה בהתנהלות נבונה, בצדק, בצדק ובהון; לתת זהירות לפשוט, ידע ושיקול דעת לבני הנוער-תנו לחכמים לשמוע ולהגדיל בלמידה, והמבין לקבל הדרכה, ... משלי א: 1-33

מי שמקבל שכל אוהב את נפשו; מי שממשיך להבין ימצא טוב. משלי יט: ח

החוכמה היא עם הזקנים, והבנה באורך ימים. איוב 12:12

כי שפתיו של כומר צריכים לשמור על הידע, ואנשים צריכים לחפש הוראה מפיו, כי הוא שליח ה 'צבאות. מלאכי 2: 7

לא הכרת? לא שמעת? האל הוא האל הנצחי, בורא קצוות כדור הארץ. הוא אינו מתעלף או מתעייף; ההבנה שלו בלתי ניתנת לחיפוש. ישעיהו 40:28


כי בהרבה חוכמה יש הרבה עצבנות, ומי שמגדיל את הידע מגביר את הצער. קהלת 1:18

טיפש אינו נהנה להבין, אלא רק להביע את דעתו. משלי יח: ב


התשוקה ללא ידע אינה טובה, ומי שממהר ברגליים מפספס את דרכו. משלי יט: ב 

ומן האדמה אלוהים אלוהים גרם לקפיץ כל עץ נעים למראה וטוב למאכל. עץ החיים היה באמצע הגן, ועץ הדעת טוב ורע. בראשית ב: ט

אוי לכם עורכי הדין! כי לקחת את מפתח הידע. לא נכנסתם לעצמכם, ומנעתם את מי שנכנס ”. לוק 11:52

לך, אלוהי אבותיי, אני מודה ושבח, כי נתת לי חוכמה ועוצמה, והודעת לי כעת את מה שביקשנו ממך, כי הודעת לנו את עניין המלך. " דניאל 2:23

יראת אלוהים היא הוראה בחכמה, והענווה באה לפני הכבוד. משלי 15:33

מי חכם ומבין בקרבכם? בהתנהגותו הטובה הניח לו להראות את יצירותיו בעדינות החכמה. ג'יימס 3:13

הוא משנה זמנים ועונות; הוא מסיר מלכים ומקים מלכים; הוא נותן חוכמה לחכמים וידע למי שיש לו הבנה; דניאל 2:21

"כל מי ששומע את המילים האלה שלי ועושה אותן יהיה כמו איש חכם שבנה את ביתו על הסלע. מתיו 7:24

והוא יהיה יציבות זמנכם, שפע של ישועה, חוכמה וידע; יראת ה 'היא אוצר ציון. ישעיהו 33: 6

תחילת החוכמה היא זו: קבל חוכמה, וכל מה שתקבל, קבל תובנה. משלי ד: ז

מי שאינו כועס יש הבנה רבה, אבל מי שיש לו מזג נחפז מרומם טיפש. משלי 14:29

כעת הכיר אדם את חוה אשתו, והיא הרתה וילדה את קין ואמרה: "קיבלתי גבר בעזרתו של האל". בראשית ד ': 1

חכמי הלב יקבלו מצוות, אך שוטה מקשקש יחרב. משלי י: ח

באותו לילה הופיע אלוהים בפני שלמה ואמר לו "שאל מה אתן לך". ויאמר שלמה לאלוהים, "גלית אהבה גדולה ועקבית לדוד אבי, ועשית אותי למלך במקומו. יהוה אלוהים, תן למילוי דבריך לדוד אבי, כי עשית אותי למלך על עם רב כמו אבק הארץ. תן לי עכשיו חוכמה וידע לצאת ולבוא לפני העם הזה, כי מי יכול לשלוט בעם הזה שלך, שהוא כל כך גדול? " אלוהים ענה לשלמה, "כי זה היה בלבך, ולא שאלת רכוש, עושר, כבוד או חיי מי ששונא אותך, ואפילו לא ביקשת חיים ארוכים, אלא ביקשת חכמה וידע בעצמך שאתה רשאי לנהל את עמי שעליו הפכתי אותך למלך, ... 2 דברי הימים 1: 7-12

כעת הנחש היה ערמומי יותר מכל חיית השדה אחרת שה 'אלוהים עשה. הוא אמר לאישה, "האם אלוהים באמת אמר 'לא תאכלו מעץ בגן'?" ואמרה האישה לנחש: "אנו רשאים לאכול מפרי העצים שבגן, אך אלוהים אמר 'לא תאכלו מפרי העץ שנמצא בתוך הגן, ולא תיגעו' ' זה, שמא תמות. '"אבל הנחש אמר לאישה," בוודאי לא תמות. כי אלוהים יודע שכאשר תאכלו ממנו עיניכם ייפקחו, ואתם תהיו כמו אלוהים ותדעו טוב ורע ”. ... בראשית ג: 1-24

השכל הטוב הוא מעיין חיים למי שיש לו את זה, אבל ההוראה של טיפשים היא טיפשות. משלי 16:22

הדבר בא גם מאת ריבונו של צבאות; הוא נפלא בייעוץ ומעולה בחכמה. ישעיהו 28:29

שיקול הדעת ישמור עליך, ההבנה תשמור עליך .. משלי 2:11

באשר לארבעת הצעירים הללו, אלוהים נתן להם למידה ומיומנות בכל הספרות והחכמה, ולדניאל הייתה הבנה בכל החזונות והחלומות. דניאל 1:17

כרגע כל משמעת נראית כואבת ולא נעימה, אך מאוחר יותר היא מניבה את פרי השלווה של הצדקה לאלו שהוכשרו על ידה. עברים 12:11

הקשיב לעצות וקבל הדרכה, כדי שתצליח להשיג חוכמה בעתיד. משלי 19:20

"אין אל מלבד הוא: זהו עדותו של אלוהים, מלאכיו, ואלה שניחנים בידע, עומדים על צדק. אין אל מלבד הוא, הנעלה בכוח, החכם ” הקוראן, 3:18

"להכריז! (או תקרא!) בשם אדונך ואדונך, אשר ברא - ברא את האדם, מתוך קריש דם (סתמי) של דם שנעצר: הכריז! ואלוהיך הוא העשיר ביותר, הוא שלימד את העט, לימד את האדם שהוא לא ידע ” הקוראן, 96: 1-5

"ומי ששואף במטרה שלנו, - בהחלט נדריך אותם לדרכינו: כי באמת אלוהים  הוא עם אלה שעושים נכון "  הקוראן, 29:69

"... וכאשר נאמר לך לקום, קום. אלוהים  יעלה, לדרגים (ותארים) (מתאימים), את אלה מכם המאמינים וקיבלו ידע. ואלוהים  מכיר היטב את כל מה שאתה עושה ” הקוראן, 58:11

תגיד, "אלוהים  אמר את האמת. אז עקוב אחר דת אברהם, נוטה לאמת; והוא לא היה מהפוליתאיסטים. "הקוראן 3:95

אמור, "אף אחד בשמים ובארץ אינו מכיר את הנעלם מלבד אלוהים, והם אינם קולטים מתי הם יקוםו לתחייה." הקוראן 27:65

הוא אלוהים; אין אלוהים חוץ הוא. הוא מכיר את הבלתי נראה והגלוי; הוא הרחום-כל, הרחמן-כל. הקוראן 59:22

“אבל אולי אתה שונא דבר וזה טוב לך; ואולי אתה אוהב דבר וזה רע לך. ואלוהים יודע, בזמן שאתה לא יודע. " הקוראן, 2: 216

"הם אמרו," אתה גבוה; אין לנו ידע מלבד מה שלימדת אותנו. אכן, אתה הוא היודע, החכם ". הקוראן, 2:32

"... ותאמר, 'אדוני, הגדל אותי בידע'." הקוראן, 20: 114

"... למי שניתן חכמה ניתנת טובה גדולה" , הקוראן, 2: 269

“ואיתו מפתחות הבלתי נראים; אף אחד לא מכיר אותם חוץ ממנו. והוא יודע מה יש ביבשה ובים. לא עלה נופל אלא שהוא יודע זאת. ואין גרגר בתוך חשכי כדור הארץ ואין דבר לח או יבש אלא שהוא כתוב ברשומה ברורה " , הקוראן, 6:59.

הוא זה ששלח אליך את הספר: בו פסוקים בסיסיים או בסיסיים (בעלי משמעות מבוססת); הם הבסיס של הספר: אחרים הם אלגוריים. אבל אלה שבלבם היא סטייה הולכים אחר החלק שהוא אלגורי, מחפש חילוקי דעות ומחפש את המשמעויות הנסתרות שלו, אך איש אינו יודע את משמעויותיו הנסתרות מלבד אלוהים. ומי שמבוסס היטב בידע אומר: "אנו מאמינים בספר; כולו הוא מאדוננו:" ואף אחד לא יבין את המסר מלבד אנשי הבנה. הקוראן 3: 7

הוא נותן חוכמה למי שהוא רוצה, ומי שקיבלה חוכמה בהחלט קיבל הרבה טוב. ואף אחד לא יזכור חוץ מאלה של הבנה. הקוראן 2: 269

"אין ספק שאלוהים העניק טובה [למאמינים] כאשר הוא שלח ביניהם שליח מעצמם, מדקלם בפניהם את פסוקיו ומטהר אותם ולמד אותם את הספר ואת החוכמה, על אף שהם היו בעבר בטעות גמורה." הקוראן 3: 164

קרא (הכריז!) בשם אדונך אשר ברא, ברא את האדם, מתוך קריש (של דם שנגרם). קרא (הכריז), ואלוהיך הוא הנדיב ביותר, שלימד על ידי העט, לימד אדם את מה שהוא לא ידע. הקוראן 96: 1-5

ו"אדם, תשכב, אתה ואשתך, בגן עדן ואכל מכל מקום שתרצה אך אל תתקרב לעץ הזה, פן תהיה בין העוולים ". הקוראן 7:19

והוא לימד את אדם את השמות - כולם. אחר כך הראה אותם למלאכים ואמר, "הודע לי על שמות אלה, אם אתה אמת". הם אמרו: "אתה גבוה; אין לנו שום ידיעה מלבד מה שלימדת אותנו. אכן אתה הוא היודע, החכם". הוא אמר, "הו אדם, הודע להם על שמם." וכאשר הודיע להם על שמותיהם, אמר: "האם לא אמרתי לך שאני מכיר את ההיבטים הבלתי נראים של השמים והארץ? ואני יודע מה אתה מגלה ומה הסתרת." ו [אזכור] כשאמרנו למלאכים "השתטח לפני אדם"; אז הם השתטחו, למעט אייבלס. הוא סירב והיה יהיר והפך לאחד הכופרים. ואמרנו, "אדם, תשכב, אתה ואשתך, בגן עדן ותאכל ממנו בשפע [מכל מקום] מכל מקום שתרצה. אך אל תתקרב לעץ הזה, פן תהיה בין הטועים". אבל השטן גרם להם לחמוק ממנה והוציא אותם מהמצב שבו הם היו. ואמרנו, "תרדו, [כולכם], כאויבים זה לזה, ויהיה לכם על פני האדמה מקום התיישבות ופרנסה לזמן מה." ואז אדם קיבל מאדוניו [כמה] מילים, והוא קיבל את חזרה בתשובה. אכן, הוא מי שמקבל תשובה, הרחמן. אמרנו, "תרדו מזה, כולכם. וכאשר תבוא אליכם הנחיה ממני, מי שיעקוב אחרי הנחיות שלי - לא יהיה חשש לגביהם, וגם לא יתאבלו. ומי שמאמין ושולל את אותותינו - אלה יהיו שותפים לאש; הם יישארו בה לנצח. " הקוראן 2: 35-40

​

הוא יודע מה נמצא בתוך השמים והארץ ויודע מה אתה מסתיר ומה אתה מכריז. ואלוהים יודע זאת בתוך השדיים . הקוראן 64: 4